פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות ירמיהו


תוכן עניינים

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
על מי אדברה ואעידה וישמעו הנה ערלה אזנם ולא יוכלו להקשיב הנה דבר יהוה היה להם לחרפה לא יחפצו בו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עַל מִי אֲדַבְּרָה וְאָעִידָה וְיִשְׁמָעוּ הִנֵּה עֲרֵלָה אָזְנָם וְלֹא יוּכְלוּ לְהַקְשִׁיב הִנֵּה דְבַר יְהוָה הָיָה לָהֶם לְחֶרְפָּה לֹא יַחְפְּצוּ בוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עַל־מִ֨י אֲדַבְּרָ֤ה וְאָעִ֙ידָה֙ וְיִשְׁמָ֔עוּ הִנֵּה֙ עֲרֵלָ֣ה אׇזְנָ֔ם וְלֹ֥א יוּכְל֖וּ לְהַקְשִׁ֑יב הִנֵּ֣ה דְבַר־יְהֹוָ֗ה הָיָ֥ה לָהֶ֛ם לְחֶרְפָּ֖ה לֹ֥א יַחְפְּצוּ־בֽוֹ׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

עַל מַה אֲמַלֵיל וְאַסְהֵיד וִיקַבְּלוּן אוּלְפַן הָא אִטַפִּשַׁת אוּדְנְהוֹן וְלָא יָכְלִין לְמֵיצָת הָא פִּתְגָמָא דַייָ הֲוָה לְהוֹן לְחִיסוּדִין מִדְלָא צָבָן בֵּיהּ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואעידה" - ל' התראה

"ערלה" - אטומה וכן כל ל' ערלה

"לחרפה" - מחרפין אותו

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"על מי, אבל על מי אדברה", או על מי "אעידה", אשר "ישמעו" בין אם אדבר כדרך מוכיח ומורה דעת, או אם אעידה כדרך המתרה ומעיד בעונשים באזהרות, הכי ישמעו? הלא,

  • א) "אזנם ערלה" וסתומה "עד שלא יוכלו להקשיב", שטחו אזניהם משמוע,
  • ב) "הנה דבר ה' היה להם לחרפה", עת ידבר להם הנביא ההתראה בדבר ה', יחשבו שהוא מחרף אותם, כי בהתרות בהם על העונות והם יודעים שחטאו באלה, יחשבו שבא לחרף אותם, הגם שהוא רק דובר בשם ה', ושע"כ "לא יחפצו בו":

ביאור המילות

"אדברה ואעידה", הדבור יהיה מצד הערת השכל, וההעדאה (הוא לשון התראה כמו רד העד בעם) יתרה בפחד העונשים וכן ואדברה באזניהם ואעידה בם את השמים (דברים ל"א) ועי' תהלות (נ' ז'):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לחרפה" - שמועת דבר ה' יחשב להם לכלימה לכן לא יחפצו בו

"ערלה אזנם" - כאלו אזנם אטומה ולא יוכלו להקשיב אמרים

"על מי אדברה" - אל מי אדבר ואזהיר וישמעו אלי

מצודת ציון

"על מי" - אל מי

"ואעידה" - ענין אזהרה והתראה כי ע"פ רוב מתרין בעדים שלא יכחשו

"ערלה" - ענין אטום כמו ערלי לב (לקמן ט)

"להקשיב" - ענין שמיעה והאזנה

<< · מ"ג ירמיהו · ו · י · >>