מ"ג ירמיהו ו ז


<< · מ"ג ירמיהו · ו · ז · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כהקיר בור [ביר] מימיה כן הקרה רעתה חמס ושד ישמע בה על פני תמיד חלי ומכה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כְּהָקִיר בור [בַּיִר] מֵימֶיהָ כֵּן הֵקֵרָה רָעָתָהּ חָמָס וָשֹׁד יִשָּׁמַע בָּהּ עַל פָּנַי תָּמִיד חֳלִי וּמַכָּה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כְּהָקִ֥יר בור בַּ֙יִר֙ מֵימֶ֔יהָ כֵּ֖ן הֵקֵ֣רָה רָעָתָ֑הּ חָמָ֣ס וָ֠שֹׁ֠ד יִשָּׁ֨מַע בָּ֧הּ עַל־פָּנַ֛י תָּמִ֖יד חֳלִ֥י וּמַכָּֽה׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

כְּגוֹבָא דִמְקַיֵים מוֹהִי כֵּן אוֹרִיכוּ וְאִתְקַיָמוּ בְּגַוָהּ עָבְדֵי בִישְׁתָא קַל חֲטוֹפִין וּבְזוֹזִין מִשְׁתְּמַע בָהּ קֳדָמַי תְּדִירָא עַל כֵּן אַיְתֵיתִי עֲלָהּ מְרַע וּמָחָא:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כהקיר" - ל' מקור

"ביר" - באר

"כן הקרה רעתה" - כן נובעת רעתם תמיד מוסיפים ומחדשים

"חלי ומכה" - ע"כ איתיתי עלה מרע ומחא

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"כהקיר" - ענין נביעה והוא מלשון מקור

"ביר" - כמו באר

"ושוד" - עושק

"על פני" - כמו לפני וכן לא יהיה וכו' על פני (שמות כ

מצודת דוד

"חמס ושוד" - זעקת חמס ושוד נשמע בה לפני תמיד לכן אביא עליה חלי ומכה

"כהקיר ביר" - כמו הבאר שמימיו נובעים והולכין כן רעתה נובע ואינה פוסקת

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כהקיר", הרעה הבאה על ירושלים אינה חיצוניית רק היא הרעה שעשתה לה בעצמה ע"י מעשיה הרעים, וממשיל כמו "שהבאר" של מים חיים "תקיר מקור מימיה", לא מים הנשפכים בה ממקום אחר רק הבאים ממקורה, "כן הקרה רעתה", הרעה והצרה שבא עליה הקרה ממקורה, כי ממנה נולדה הרעה ושם נהייתה, "כי" על ידי "שחמס ושוד ישמע בה על פני תמיד", שאנכי בה שוכן בשכינתי ובכ"ז ישמע בה תמיד חמס ושוד, עי"כ "(הקרה) חלי ומכה", החמס והשוד הקרו את החלי והמכה, כענין שאמרו לא הערוד ממית אלא החטא ממית, (ומלת הקרה נמשך לשתים), לכן אני אומר לך.

ביאור המילות

"כהקיר". מענין מקור מים, ומלת הקרה נמשך לשנים:

"ביר" מן באר לא מן בור, כי בור זכר ובאר וביר נקבה, והבאר לו מקור מים לא כן הבור (כנ"ל ב' י"ג):
 

<< · מ"ג ירמיהו · ו · ז · >>