פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות ירמיהו


תוכן עניינים

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שמנו עשתו גם עברו דברי רע דין לא דנו דין יתום ויצליחו ומשפט אביונים לא שפטו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
שָׁמְנוּ עָשְׁתוּ גַּם עָבְרוּ דִבְרֵי רָע דִּין לֹא דָנוּ דִּין יָתוֹם וְיַצְלִיחוּ וּמִשְׁפַּט אֶבְיוֹנִים לֹא שָׁפָטוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
שָֽׁמְנ֣וּ עָֽשְׁת֗וּ גַּ֚ם עָבְר֣וּ דִבְרֵי־רָ֔ע דִּ֣ין לֹא־דָ֔נוּ דִּ֥ין יָת֖וֹם וְיַצְלִ֑יחוּ וּמִשְׁפַּ֥ט אֶבְיוֹנִ֖ים לֹ֥א שָׁפָֽטוּ׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

עֲתָרוּ אַף קְנוֹ נִכְסִין אַף עֲבָרוּ עַל פִּתְגָמֵי אוֹרַיְתָא עֲבָדוּ דְבִישׁ דִין דִקְשׁוֹט לָא דַיְיָנִין וְאִלּוּ הֲווֹ דַיְיָנִין דִין יַתְמָא הֲווֹ מַצְלִיחִין וְדִין חֲשִׁיכַיָא בְקוּשְׁטָא לֵית אִינּוּן דְיָנִין:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"עשתו" - ל' עשת שן (שיר השירים ה) גוף עב (ובלע"ז אישפישור"ט)

"עברו דברי רע" - אם באת רעה או עבירה לידם לא נטו ממנה אלא עברו בה ועשאוה

"לא דנו דין יתום" - למען יצליחו

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"שמנו עשתו" מכל טוב שגזלו, ולא לבד שאין יראים מעונש, "גם עברו דברי רע" שגם אין מדברים עליהם רע כלל, כי הם עוברים על דברי רע אלה בלתי חוששים להם, אחר כי "דין לא דנו" אחר שלא נמצא דין עליהם לכן אין יראים, כי הוא "דין יתום" לכן לא דנו אותו, כי התובע הדין עליהם הוא או היתום של הנרצח, או האביונים קרוביו, והנה דין יתום לא דנו ולכן "ויצליחו" כי לא מצאו דין כנגדם, וכן "משפט אביונים לא שפטו":

ביאור המילות

"עשתו" מענין עשת שן. ויל"פ מלשון עשתות שאנן (איוב י"ב), "עשתונות ומחשבות". ר"ל שחשבו דברי רע גם עברו עליו ועשאוהו בפועל:

"ויצליחו". כי דין לא דנו:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ומשפט" - ר"ל בעבור כי הצליחו אחזו בדרכם ולא שפטו משפט האביונים אשר יצעקו מפני נוגשיהם

"דין לא דנו" - לא דנו דין אמת ואפילו דין יתום ואעפ"כ הצליחו ולא נפרעתי עדיין מהם

"גם עברו" - ר"ל גם כל דברי רע הבא לידם עברו עליהם

"שמנו" - נעשו שמנים וצחו בבהירות רב

מצודת ציון

"שמנו" - מלשון שומן

"עשתו" - ענין צחות ובהירות כמו מעיו עשת שן (שיר השירים ה)

<< · מ"ג ירמיהו · ה · כח · >>