מ"ג ירמיהו ד ל


<< · מ"ג ירמיהו · ד · ל · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואתי [ואת] שדוד מה תעשי כי תלבשי שני כי תעדי עדי זהב כי תקרעי בפוך עיניך לשוא תתיפי מאסו בך עגבים נפשך יבקשו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואתי [וְאַתְּ] שָׁדוּד מַה תַּעֲשִׂי כִּי תִלְבְּשִׁי שָׁנִי כִּי תַעְדִּי עֲדִי זָהָב כִּי תִקְרְעִי בַפּוּךְ עֵינַיִךְ לַשָּׁוְא תִּתְיַפִּי מָאֲסוּ בָךְ עֹגְבִים נַפְשֵׁךְ יְבַקֵּשׁוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
ואתי וְאַ֨תְּ שָׁד֜וּד מַֽה־תַּעֲשִׂ֗י כִּֽי־תִלְבְּשִׁ֨י שָׁנִ֜י כִּֽי־תַעְדִּ֣י עֲדִֽי־זָהָ֗ב כִּֽי־תִקְרְעִ֤י בַפּוּךְ֙ עֵינַ֔יִךְ לַשָּׁ֖וְא תִּתְיַפִּ֑י מָאֲסוּ־בָ֥ךְ עֹגְבִ֖ים נַפְשֵׁ֥ךְ יְבַקֵּֽשׁוּ׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

וְאַתְּ הָא מִתְבַּזְזָא מָה אִית בִּיךְ חֵיל לְמֶעְבַּד אֲרֵי אִתְרַחֵיצְתְּ עַל לָבְשֵׁי צִבְעָנִין וְעַל דְמִתַּקְנִין בְּתִיקוּנִין דִדְהַב אֲרֵי תְכַחְלִין בִּצְדִידָא עֵינָךְ לָא לַהֲנָאָה תְּתַקְנִין קָצוּ בִיךְ רַחֲמָךְ מְקַטְלִין נַפְשָׁךְ בָּעָן:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי תלבשי שני" - להתנאות ולמצוא רחמים לפני השודד

"תקרעי בפוך" - לשון קריעה שהפוך נראה כמרחיב קרע העין כך שמעתי וגם מנחם לא חלק במחברת קרע

"פוך" - ל' כחול

"עוגבים" - המשחקים עם הנשים בצדי מיני ניאוף כמו ותעגבה על פלגשיהם (יחזקאל כג)

"נפשך יבקשו" - מבקשים להרגך

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"שדוד" - עשוק

"שני" - שני תולעת והוא מין צבע אדום

"תעדי" - מלשון עדי וקשוט

"תקרעי" - מרוב ההתמדה לכחול העינים נראה כאלו קורעת פתיחת בית העין

"בפוך" - הוא הכחול שצובעין בו העינים וכן ותשם בפוך עיניה (מלכים ב' ט)

"לשוא" - לחנם

"תתיפי" - מלשון יפה

"עוגבים" - חושקים ואוהבי הניאוף כמו ותעגב על מאהביה (יחזקאל כג

מצודת דוד

"לשוא תתיפי" - על חנם עשית עצמך יפה ומהודרת כי החושקים מאסו בך מעתה ומבקשים לקחת נפשך ממך והוא ענין משל לומר מה תתרצי אל הבבלים בדורונות הנה כל זה לא יועיל לך כי נהפכו לך לאויבים

"מה תעשי וגו'" - ר"ל מה תועיל אשר תלבשי מלבושי תולעת שני אשר תקשטי עצמך בעדי זהב אשר תתמידי לצבוע עיניך בצבע הפוך להיות נראית יפה להלהיב לבות הנואפים

"ואת שדוד" - אתה יהודה שסופך להיות עשוק ביד האומות

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"את שדוד" את האשה השדודה שכבר שדדו כל אשר היה לך ולא נשאר לך רק מלבוש שני ותכשיט ועדי זהב, מה תעשי "כי תלבשי שני ותעדי עדי זהב" אשר ודאי יקחוהו השודדים, ומה "שתקרעי בפוך עיניך" בחשבך שתמצאי חן בעיניהם, אני אומר "לשוא תתיפי" כי "בך מאסו העוגבים" מה שיבקשו אותך לא את יפיך יבקשו, לא לאהבה רק את "נפשך יבקשו" להרגך:

 

<< · מ"ג ירמיהו · ד · ל · >>