מ"ג ירמיהו ד יט


<< · מ"ג ירמיהו · ד · יט · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מעי מעי אחולה [אוחילה] קירות לבי המה לי לבי לא אחריש כי קול שופר שמעתי [שמעת] נפשי תרועת מלחמה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מֵעַי מֵעַי אחולה [אוֹחִילָה] קִירוֹת לִבִּי הֹמֶה לִּי לִבִּי לֹא אַחֲרִישׁ כִּי קוֹל שׁוֹפָר שמעתי [שָׁמַעַתְּ] נַפְשִׁי תְּרוּעַת מִלְחָמָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מֵעַ֣י ׀ מֵעַ֨י ׀ אוֹחִ֜ילָה אחולה קִיר֥וֹת לִבִּ֛י הֹמֶה־לִּ֥י לִבִּ֖י לֹ֣א אַחֲרִ֑שׁ כִּ֣י ק֤וֹל שׁוֹפָר֙ שמעתי שָׁמַ֣עַתְּ נַפְשִׁ֔י תְּרוּעַ֖ת מִלְחָמָֽה׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

אֲמַר נְבִיָא מֵעֵי מֵעֵי כֵּיבִין לִי זַע סְמַךְ לִבִּי הָמֵי לִי לִבִּי לָא שָׁתֵיק אֲרֵי קַל צַוְחַת קַרְנָא שְׁמָעַת נַפְשִׁי יַבָּבוּת עָבְדֵי קְרָבָא:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אוחילה" - לשון חיל ורתת

"קירות" - (אנטינא"ש בלע"ז)

"שמעת נפשי" - מאחורי הפרגוד באתני בשורת קול מתרועת מלחמה

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"אוחילה" - מלשון חיל וחלחלה

"קירות לבי" - כתלי לבי ואמר בדרך השאלה לפי שהלב יש בו דפנות וחללים 

מצודת דוד

"שמעת נפשי" - בנבואה שמעה נפשי שיבוא קול שופר ולתוספת ביאור אמר תרועת מלחמה ר"ל שיבוא האויב ויריע בשופר כדרך הנלחמים

"לבי לא אחריש" - לא אוכל להחריש ולהשתיק את לבי מהמייתו

"קירות לבי" - מגודל התוגה מקשקש לבי בקרבי וכתלי הלב משמיעים לי קול הומיה

"מעי מעי" - כפל המלה כדרך הנוהים וצועקים מכאב וכן ראשי ראשי (מלכים ב ד) ור"ל בעבור הכאב שיש לי במעי מצער דאגת הפורעניות המעותד לבוא לכן אהיה מלא מחלחלה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"מעי" יש הבדל בין התחלחלות המעיים להמיית הלב, כי המעיים לא יתפעלו רק מן הטבע מן הפחד והיגון אשר אין בחירת האדם יכול עליו, והלב יתפעל מן הרצון ויהמה על דבר שאדם יכול עליו לשנותו לקרבו או לרחקו. אומר פה "מעי יחילו" וגם "קירות לבי יהמו", והוא בענין אשר "לבי לא אחריש" שלא אוכל להחריש את לבי ולהשתיק המייתו כי אנכי סבותי ועודני מסבב הרעה עלי, כי אחר שראו שנחרבו הערים ונבוכדנצר הגלה את יהויכין בבלה מרד בו צדקיהו שנית ותקע בשופר להלחם עם בבל הגם שהיה לו לדעת שלא יצליח, וז"ש הנה "נפשי שומעת קול שופר", והקול הזה היה "תרועת מלחמה", (כי לפעמים יתקעו בשופר לסימנים אחרים לשמחה לאסיפה אבל פה היה תרועה המיוחדת לצאת לקראת נשק להלחם נגד בבל), וע"ז יהמה לבבי לאמר מדוע ילחמו, הלא כבר.

ביאור המילות

"מעי אוחילה". שרשו יחל, ומשתתף עם חיל, כדרך נחי פ"י ונחי עי"ן שמשתתפים (כנ"ל ב' ל"א). ויל"פ מענין יחול ותקוה, שהגם שאני רוצה ליחל את מעי ולהשקיטם בתקוה טובה, אבל "לבי" הצופה ומרגיש העתיד "הומה", ואותו "לא אחריש" (פעל יוצא) לא אוכל להשקיט אותו:
 

<< · מ"ג ירמיהו · ד · יט · >>