מ"ג ירמיהו ג כד

<< · מ"ג ירמיהו · ג · כד · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והבשת אכלה את יגיע אבותינו מנעורינו את צאנם ואת בקרם את בניהם ואת בנותיהם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהַבֹּשֶׁת אָכְלָה אֶת יְגִיעַ אֲבוֹתֵינוּ מִנְּעוּרֵינוּ אֶת צֹאנָם וְאֶת בְּקָרָם אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנוֹתֵיהֶם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהַבֹּ֗שֶׁת אָ֥כְלָ֛ה אֶת־יְגִ֥יעַ אֲבוֹתֵ֖ינוּ מִנְּעוּרֵ֑ינוּ אֶת־צֹאנָם֙ וְאֶת־בְּקָרָ֔ם אֶת־בְּנֵיהֶ֖ם וְאֶת־בְּנוֹתֵיהֶֽם׃

תרגום יונתן

• לדף התרגום על כל הפרק •

וּבַהֲתַת חוֹבִין אֲסִיפַת יַת לֵיאוּת אֲבָהָתָנָא מִזְעוּרָנָא יַת עָנְהוֹן וְיַת בְּנָתֵיהוֹן:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

"והבושת" - עכו"ם שעסקנו בה כד"א וינזרו לבשת "אכלה את יגיע אבותינו" - בעון עבודתה היה יגיענו לבז

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

 

מצודת דוד

"את צאנם" - עכשיו מפרש לומר את זה הפסדנו מה שאספו הם את צאנם וגו'

"מנעורינו" - ר"ל הכליון וההפסד שהיה מעת נעורינו היה בעון הזה

"והבושת" - העכו"ם שהיא לבושת ולכלימה לעובדיה עון עבודתה כלה והפסיד את אשר אספו אבותינו ביגיעה ועמל 

מצודת ציון

"אכלה" - מלשון כליון

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

"הבושת" כבר "אכלה את יגיע אבותינו מנעורינו", שכל מה שהיה לנו אכלה הע"א וכלתה אותו, עד שלכן אנו בתכלית היאוש מבלי לעשות דבר, רק.

 

<< · מ"ג ירמיהו · ג · כד · >>