מ"ג ירמיהו ג כד


<< · מ"ג ירמיהו · ג · כד · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והבשת אכלה את יגיע אבותינו מנעורינו את צאנם ואת בקרם את בניהם ואת בנותיהם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהַבֹּשֶׁת אָכְלָה אֶת יְגִיעַ אֲבוֹתֵינוּ מִנְּעוּרֵינוּ אֶת צֹאנָם וְאֶת בְּקָרָם אֶת בְּנֵיהֶם וְאֶת בְּנוֹתֵיהֶם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהַבֹּ֗שֶׁת אָ֥כְלָ֛ה אֶת־יְגִ֥יעַ אֲבוֹתֵ֖ינוּ מִנְּעוּרֵ֑ינוּ אֶת־צֹאנָם֙ וְאֶת־בְּקָרָ֔ם אֶת־בְּנֵיהֶ֖ם וְאֶת־בְּנוֹתֵיהֶֽם׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

וּבַהֲתַת חוֹבִין אֲסִיפַת יַת לֵיאוּת אֲבָהָתָנָא מִזְעוּרָנָא יַת עָנְהוֹן וְיַת בְּנָתֵיהוֹן:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"והבושת" - עכו"ם שעסקנו בה כד"א וינזרו לבשת "אכלה את יגיע אבותינו" - בעון עבודתה היה יגיענו לבז

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"אכלה" - מלשון כליון 

מצודת דוד

"את צאנם" - עכשיו מפרש לומר את זה הפסדנו מה שאספו הם את צאנם וגו'

"מנעורינו" - ר"ל הכליון וההפסד שהיה מעת נעורינו היה בעון הזה

"והבושת" - העכו"ם שהיא לבושת ולכלימה לעובדיה עון עבודתה כלה והפסיד את אשר אספו אבותינו ביגיעה ועמל

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הבושת" כבר "אכלה את יגיע אבותינו מנעורינו", שכל מה שהיה לנו אכלה הע"א וכלתה אותו, עד שלכן אנו בתכלית היאוש מבלי לעשות דבר, רק.

 

<< · מ"ג ירמיהו · ג · כד · >>