פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות ירמיהו


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לשוא הכיתי את בניכם מוסר לא לקחו אכלה חרבכם נביאיכם כאריה משחית

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
לַשָּׁוְא הִכֵּיתִי אֶת בְּנֵיכֶם מוּסָר לֹא לָקָחוּ אָכְלָה חַרְבְּכֶם נְבִיאֵיכֶם כְּאַרְיֵה מַשְׁחִית.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
לַשָּׁוְא֙ הִכֵּ֣יתִי אֶת־בְּנֵיכֶ֔ם מוּסָ֖ר לֹ֣א לָקָ֑חוּ אָכְלָ֧ה חַרְבְּכֶ֛ם נְבִיאֵיכֶ֖ם כְּאַרְיֵ֥ה מַשְׁחִֽית׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

לְמַגָן אַלְקֵיתִי יַת בְּנֵיכוֹן אוּלְפַן לָא קַבִּילוּ קַטְלֵת חַרְבְּכוֹן נְבִיֵיכוֹן כְּאַרְיָא דִמְחַבֵּל:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לשוא הכיתי" - על חנם כי לא הועיל שיקחו מוסר

"אכלה חרבכם" - את נביאכם הרגתם את זכריה וישעיהו

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"לשוא, מה שהכיתי את בניכם על שלא לקחו מוסר היה לשוא" וחנם, כי בניכם אינם אשמים בדבר כי לא היה להם ממי לקחת מוסר אחר "שחרבכם אכלה את נביאכם כאריה משחית", אחר שאתם הרגתם את נביאיכם שהיו מנבאים לכם מוסר ותוכחה עד שמורי מוסר ודעת שבתו, א"כ לא היה לבניכם ממי לקחת מוסר:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אכלה" - כי חרבכם הרגה את נביאיכם כי הרגו את ישעיהו ואת זכריה

"כאריה משחית" - כאריה המשחית בני אדם

"לשוא" - על חנם הכיתי את בניכם כיון שעכ"ז לא לקחו האבות מוסר ועדיין עומדים במרדם וכל עצם כוונת הכאת הבנים היה למען יוסרו האבות

מצודת ציון

"לשוא" - לחנם

<< · מ"ג ירמיהו · ב · ל · >>