מ"ג ירמיהו ב לא

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הדור אתם ראו דבר יהוה המדבר הייתי לישראל אם ארץ מאפליה מדוע אמרו עמי רדנו לוא נבוא עוד אליך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הַדּוֹר אַתֶּם רְאוּ דְבַר יְהוָה הֲמִדְבָּר הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל אִם אֶרֶץ מַאְפֵּלְיָה מַדּוּעַ אָמְרוּ עַמִּי רַדְנוּ לוֹא נָבוֹא עוֹד אֵלֶיךָ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הַדּ֗וֹר אַתֶּם֙ רְא֣וּ דְבַר־יְהֹוָ֔ה הֲמִדְבָּ֤ר הָיִ֙יתִי֙ לְיִשְׂרָאֵ֔ל אִ֛ם אֶ֥רֶץ מַאְפֵּ֖לְיָ֑ה מַדּ֜וּעַ אָמְר֤וּ עַמִּי֙ רַ֔דְנוּ לֽוֹא־נָב֥וֹא ע֖וֹד אֵלֶֽיךָ׃

תרגום יונתן

• לדף התרגום על כל הפרק •

עַם דָרָא אַתּוּן קַבִּילוּ פִּתְגָמָא דַייָ הָא כְּמִדְבָּר צָדֵי דְלֵית בֵּיהּ הֲנָאָה וַהֲוָה מֵימְרִי לְיִשְׂרָאֵל אִם כַּאֲרַע חוּרְבָּא מַה דֵין אֲמָרוּ עַמִי אִטַלְטֵילְנָא לָא נְתוּב עוֹד לְפוּלְחָנָךְ:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"ראו דבר ה'" - הוציא להם צנצנת המן אמר להם ראו כאן מה דבר ה' מועיל

"המדבר הייתי לישראל" - ל' תימה הוא לכך נקודה מ"ם רפי וה"א בחטף פתח כלום נדמה לאבותיכם שהוא מדבר כשהלכו בו שהורדתי להם לחם זה דבר יום ביומו

"מאפליה" - ל' חשך

"מדוע אמרו עמי רדנו" - נבדלנו ממך כמו הרודה פת מן התנור כך מדרש רבי תנחומא ומנחם פירש רדנו ל' ירידה ועוד פנים אחרים

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת דוד

"רדנו" - כבר נבדלנו ממך ולא נבוא עוד אליך

"הדור אתם" - אתם בני הדור ראו בהבנת הלב את מצות ה' אשר יש תשלום גמול עליהם

"המדבר" - וכי עד הנה הייתי לישראל כמדבר וארץ מאפליה אשר לא ימצא שמה די צורך האדם ר"ל וכי לא היה ספוק בידי לשלם גמול טוב על המצות שעשו

מצודת ציון

"ראו" - יאמר גם על הבנת הלב וכן ולבי ראה הרבה חכמה (קהלת א)

"מאפליה" - מלשון אופל וחושך וכשבא להגדיל הדבר סומכו למלת יה וכן שלהבת יה (שיר השירים ח)והוא כמו מדבר וכפל הדבר במ"ש

"רדנו" - ענין ההבדל ממקום הדבוק כמו רדה הדבש (שופטים יד)

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"הדור אתם" הנה היה נמצא אז בישראל שלש דעות מתחלפות, מקצתם היו אומרים שלכן אינם עושים כמעשה אבותיהם להחזיק בתורה ומוסר, יען כי רק הדור הקדום היה רוח ה' מתנוסס בקרבם והיו יכולים לקבל הקדושה והפרישות והמצות ודברים האלהיים, אבל הם כבר התרחקו מן האור וירדו פלאים, ואינם יכולים עוד לעלות בהר ה' ולקום במקום קדשו, וכת אחת היו אומרים בהפך שדרך אבותיהם לא היה שלם עדיין, והם רוצים להשלים א"ע בדרך יותר טוב ויותר שלם מדרך אבותיהם. וכת שלישית לא היו אומרים לא זאת ולא זאת רק שכחו את ה' והתורה והמצוה בהחלט, ועם שלש הכתות יתוכח, אל הכת האחת שהיו אומרים שדבר אלהי לא נתגלה רק לדור הראשון שהיו קדושים וגדולים לא לדור אחרון אשר ירדו לעמקי בור. אומר "הדור אתם ראו את דבר ה'" גם אתם הדור האחרון גם אתם ראו דבר ה', כי עוד דבר ה' מופיע ביניכם כמו בדור קדומים, וכי רק "במדבר הייתי לישראל ?" וכי לא הייתי לישראל לאלהים ולאב ולמורה רק במדבר, או רק "בארץ מאפליה", הכי רק שם הייתי לאלהים לישראל, ולא ליושבי הארץ, "ומדוע אמרו עמי רדנו" ר"ל שהם אומרים אנחנו כבר ירדנו לעמקי בור, עד כי "לא נוכל לבא עוד אליך" לא נוכל לעלות אל הר ה' אל שמי קדשו יען שירדנו מאד והתרחקנו מן ה' והרוחניות והקדושה, וזה שקר כי דבר ה' עוד מופיע לדור הזה כמו לדור ראשון:

ביאור המילות

"המדבר". חסר ב' השימוש הבמדבר, וכן אם בארץ מאפליה, כמו חרב תאכלו, ירחצו מים וכדומה, "ומאפליה" לשון אופל, וחז"ל (מדבר רבה פ"א) פי' מענין כי אפילות הנה, שהצמחים מתאחרים להתבשל שם, ויו"ד מאפליה כיו"ד של תחתיה שלישיה הבניה.

"והייתי לישראל", הוא כמו לולא ה' שהיה לנו, וכן לולא אלהי אבי אלהי אברהם וכו' היה לי.

"רדנו" כמו ירדנו, ובא ע"מ נחי ע"ו רוד, כי נחי פ"ו ונע"ו יתחלפו לרוב, כמ"ש הרד"ק במכלול בארך, וכן בפעל רוד עצמו מצאנו אריד בשיחי, וירדתי על ההרים, (עמ"ש בפי' ישעיה ט"ו ג'), ויש הבדל ביניהם ירד ירידת הגוף, ורוד ירידת הנפש, לכן פה אמר רדנו בבחינת נפשותינו:

<< · מ"ג ירמיהו · ב · לא · >>