פתיחת התפריט הראשי

מ"ג יחזקאל מז ח

מקראות גדולות יחזקאל


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר אלי המים האלה יוצאים אל הגלילה הקדמונה וירדו על הערבה ובאו הימה אל הימה המוצאים ונרפאו [ונרפו] המים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר אֵלַי הַמַּיִם הָאֵלֶּה יוֹצְאִים אֶל הַגְּלִילָה הַקַּדְמוֹנָה וְיָרְדוּ עַל הָעֲרָבָה וּבָאוּ הַיָּמָּה אֶל הַיָּמָּה הַמּוּצָאִים ונרפאו [וְנִרְפּוּ] הַמָּיִם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֗י הַמַּ֤יִם הָאֵ֙לֶּה֙ יוֹצְאִ֗ים אֶל־הַגְּלִילָה֙ הַקַּדְמוֹנָ֔ה וְיָרְד֖וּ עַל־הָעֲרָבָ֑ה וּבָ֣אוּ הַיָּ֔מָּה אֶל־הַיָּ֥מָּה הַמּוּצָאִ֖ים וְנִרְפּ֥אוּ הַמָּֽיִם׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

וַאֲמַר לִי מַיָא הָאִלֵין נַפְקִין בְּגָלִילָא מִמַדִינְחָא וְנָחֲתִין בְּמֵישְׁרָא וְעָלִין בְּיַמָא לְיַמָא רַבָּא מִתַּפְקִין וּמִתַּסָן מַיָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אל הגלילה" - לאמרק"א בלע"ז:

"הקדמונה" - המזרחית. שנו רבותינו בתוספתא של סוכה: להיכן יוצאין? לימה של טבריא ולימה של סדום ולים הגדול, לרפות את מימיהם המלוחים ולמתקן:

"וירדו על הערבה" - זו ימה של טבריא; "ובאו הימה", זו ימה של סדום:

"אל הימה המוצאים" - זו ימה של אוקינוס, שהוא מוצא מן הישוב להקיף את העולם:

"לרפאות המים" - ממליחתן. ומדרש אגדה: למה קורא אותם "מוצאים"? על שם שני פעמים שיצאו:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ויאמר אלי", עתה בא לפרש לו שני המראות שראה, ופי' לו תחלה ענין המים והנחל שראה, ואח"ז (בפסוק י"ב) יפרש לו מה ענין העצים. אמר לו "שהמים האלה יוצאים אל הגלילה הקדמונה" היינו לים המזרחי, "וירדו על הערבה" אל ים הערבה, "ובאו הימה" ר"ל משם יבואו אל ים אחר, "אל הימה המוצאים" ר"ל ומן הים האחר יבוא אל הים שהוא יוצא מן הישוב, דהיינו אל ים אוקינוס.

"ונרפאו המים", ובכל אלה הארבעה הימים שיבואו שם ירפאו המים ממליחותם ואמרו חז"ל להיכן הם יוצאים, לים טבריה, ולים סדום, ולים אוקינוס, לרפאות המים המלוחים, וירדו על הערבה זה ימה של טבריה, ובאו הימה שזה ימה של סדום, ואל המים המוצאים זה ים אוקינוס. וכונת המליצה הזאת, שמי הדעת הוכרת ה' יתפשטו אז בין שני האומות אדום וישמעאל, שישמעאל הם יושבי המזרח, ואדום הם יושבי המערב, כמ"ש (זכריה י"ד) והיה ביום ההוא יצאו מים חיים מירושלים חציים אל הים הקדמוני וחצים אל הים האחרון והם השני כתות שראה במשל שא' עובר במי ברכים וא' עובר במי מתנים, ואז ישתו את המים המדעים אשר יצאו מבית ה' ויקבלו האמונה האמתית וירפאו מן המלח סדומית המסמא את העינים באמונות בלתי אמתיות. וכן יצאו המים המדעיים גם אל ימה של סדום, שהיא מליצה על המשוקעים עוד בעבודת אלילים שעליהם רמז במי אפסים, וגם הם ירפאו מן המלח המכלה עיני רואים, ויראו אור בהיר, וגם ירד לימה של טבריה ששם מושב בני ישראל אשר המליץ עליהם במי שחו, לרפאות גם תחלואי נפשם וכולם ישתו מן המים המדעיים ותבא חכמה כמים בקרבם איש לפי הכנתו:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ונרפאו המים" - ר"ל ימתקו ממליחתן

"ובאו הימה" - זה ימה של סדום

"אל הימה המוצאים" - גם יבואו המים אל ים אוקיינוס שהוא יוצא מן הים להקיף את העולם כן אמרו רז"ל ויתכן שילכו שמה דרך ים המערבי וימה של סדום הוא הים המזרחי וכמ"ש במקום אחר על הנחל הזה חצים אל הים הקדמוני וחצים אל הים האחרון (זכריה יד)

"אל הגלילה הקדמונה" - אל המחוז המזרחי ומשם ירדו על הערבה ר"ל לימה של טבריא שהיא בערבה

מצודת ציון

"הגלילה" - מחוז וכן גלילות פלשת (יואל ד)

"הערבה" - תרגם יונתן במישרא

"ונרפאו" - מלשון רפואה ר"ל ימתקו

<< · מ"ג יחזקאל · מז · ח · >>