מ"ג יחזקאל לט כו


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ונשו את כלמתם ואת כל מעלם אשר מעלו בי בשבתם על אדמתם לבטח ואין מחריד

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְנָשׂוּ אֶת כְּלִמָּתָם וְאֶת כָּל מַעֲלָם אֲשֶׁר מָעֲלוּ בִי בְּשִׁבְתָּם עַל אַדְמָתָם לָבֶטַח וְאֵין מַחֲרִיד.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְנָשׂוּ֙ אֶת־כְּלִמָּתָ֔ם וְאֶת־כׇּל־מַעֲלָ֖ם אֲשֶׁ֣ר מָעֲלוּ־בִ֑י בְּשִׁבְתָּ֧ם עַל־אַדְמָתָ֛ם לָבֶ֖טַח וְאֵ֥ין מַחֲרִֽיד׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

וִיקַבְּלוּן יַת אִתְכְּנָעוּתְהוֹן וְיַת כָּל שִׁקְרֵיהוֹן דְשַׁקָרוּ בְּמֵימְרִי בְּמֵיתַבְהוֹן עַל אַרְעֲהוֹן לְרוֹחֲצָן וְלֵית דְמָנִיד:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ונשו את כלימתם" - בהיטיבי להם ולא אגמלם כרעתם אז ישאו כלימתם ויבושו מלהרים פנים ומנחם פי' ונשו כמו (תהלים ל"ב) אשרי נשוי פשע לשון כפרה

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"ונשו" - כמו ונשאו והיא מלשון משא וסבל 

מצודת דוד

"ונשו וגו' בשבתם וגו'" - ר"ל בעת ישבו על אדמתם לבטח מבלי מחריד אז ישאו את הכלימה הראויה להם ולתוספת ביאור אמר ואת כל מעלם ר"ל את כל בושת המעל שמעלו בי כי המקבל טובה מרובה ממי שגמל עמו רעה הנה כשיזכור בהרעה יכלם מאד על קבלת הטובה ולכן אמר כשיקבלו הטובה יכלמו מן המעל שעשו הם

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ונשו", נגד הגלות שהיה להם כלימה מגלותם "ונשו את כלמתם", ונגד מה שחטאו "נשו את מעלם", ומפרש (נגד ונשו את כלמתם) "בשבתם על אדמתם לבטח" ולא יגלו עוד:

ביאור המילות

"ונשו". לשון כפרה כמו אשרי נשוי פשע, וענינו שיכופר ולא יזכר עוד, וקרוב להוראת נשה בשי"ן ימין שהוא ענין שכחה כמו נשיתי טובה: