מ"ג יחזקאל לט טו


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ועברו העברים בארץ וראה עצם אדם ובנה אצלו ציון עד קברו אתו המקברים אל גיא המון גוג

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְעָבְרוּ הָעֹבְרִים בָּאָרֶץ וְרָאָה עֶצֶם אָדָם וּבָנָה אֶצְלוֹ צִיּוּן עַד קָבְרוּ אֹתוֹ הַמְקַבְּרִים אֶל גֵּיא הֲמוֹן גּוֹג.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְעָבְר֤וּ הָעֹֽבְרִים֙ בָּאָ֔רֶץ וְרָאָה֙ עֶ֣צֶם אָדָ֔ם וּבָנָ֥ה אֶצְל֖וֹ צִיּ֑וּן עַ֣ד קָבְר֤וּ אֹתוֹ֙ הַֽמְקַבְּרִ֔ים אֶל־גֵּ֖יא הֲמ֥וֹן גּֽוֹג׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

וְעָדֵי אוֹרְחָא דְעָדָן בְּאַרְעָא דִי אִם יֶחֱזֵי גַרְמָא דֶאֱנָשָׁא וְיִבְנֵי לְוָתֵיהּ צִיוּנָא עַד דְיִקְבְּרוּן יָתֵיהּ דִי מְקַבְּרִין בְּחֵילַת אִתְרְגוּשַׁת גוֹג:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ועברו העוברים בארץ" - הולכי דרכים שיראו עצם אדם

"ובנה אצלו ציון" - סימן שיש כאן עצם של מת כדי שיפרשו ממנו הולכי דרכים ועושי טהרות

"עד" - בא אנשי התמיד המובדלים לחקור וקברו אותן (טז)

"וגם שם עיר המונה" - וגם העיר ששמה עיר הומיה מרוב אדם היא עיר הגדולה גם היא חיל יושביה שם יקברו

"וטהרו הארץ" - את ישראל בארץ את טהרותיהם ותרומותיהם

"המונה" - לא מפיק ה"א לפי שה"א אחרונה משמשת שם דבר המונה כמו הומיה

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"ציון" - סימן ואות כמו מה הציון הלז (מלכים ב' כג) 

מצודת דוד

"אל גיא" - בגיא המון גוג יקברוהו במקום כל הפגרים

"עד קברו אותו" - הציון יהיה עומד שם עד יקברו אותו המקברים הם האנשים המובדלים

"וראה" - אם מי מהם יראה עצם מאדם יבנה אצלו דבר מה להיות לציון ואות למען ימצאוהו האנשים המובדלים המקברים

"ועברו" - וכאשר יעברו האנשים העוברים בארץ בדרך מהלכם

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ועברו", אחר ז' חדשים "כשיעברו העוברים וראה עצם אדם" (כי לא יהיה עוד עצם שיש עליו בשר רק עצם לבד) "ובנה אצלו ציון" שיוכר המקום וישמרו מקרוב אליו, אם מפני הטומאה, אם מפני הנגף, כי הנס הזה שלא יוזקו מן הנגפים לא יארך רק ז' חדשים, ולכן יבנה ציון ולא יגע בו "עד קברו אותו המקברים" הם ילקטו העצמות ויקברו "אל גיא המון גוג":