פתיחת התפריט הראשי

מ"ג יחזקאל לט ט

מקראות גדולות יחזקאל


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויצאו ישבי ערי ישראל ובערו והשיקו בנשק ומגן וצנה בקשת ובחצים ובמקל יד וברמח ובערו בהם אש שבע שנים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְיָצְאוּ יֹשְׁבֵי עָרֵי יִשְׂרָאֵל וּבִעֲרוּ וְהִשִּׂיקוּ בְּנֶשֶׁק וּמָגֵן וְצִנָּה בְּקֶשֶׁת וּבְחִצִּים וּבְמַקֵּל יָד וּבְרֹמַח וּבִעֲרוּ בָהֶם אֵשׁ שֶׁבַע שָׁנִים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְֽיָצְא֞וּ יֹֽשְׁבֵ֣י ׀ עָרֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וּבִעֲר֡וּ וְ֠הִשִּׂ֠יקוּ בְּנֶ֨שֶׁק וּמָגֵ֤ן וְצִנָּה֙ בְּקֶ֣שֶׁת וּבְחִצִּ֔ים וּבְמַקֵּ֥ל יָ֖ד וּבְרֹ֑מַח וּבִעֲר֥וּ בָהֶ֛ם אֵ֖שׁ שֶׁ֥בַע שָׁנִֽים׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

וְיִפְקוּן יַתְבֵי קִרְוֵי אַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל וִיהוֹן שַׁגְרִין וּמִסְתּוֹבָרִין בְּמָנֵי זְיָנֵי בַעֲגָלִין וּתְרֵיסִין בְּקַשְׁתָּן וּבְגִירְרִין וּבְעָאֵי מוּרְנִין וְרוֹמְחִין וְיַדְלְקוּן בְּהוֹן נוּרָא שְׁבַע שְׁנִין:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והשיקו" - כמו תנור שהשיקוהו בלשון משנה

"בנשק" - אנא"ר מורא"ש בלע"ז

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ויצאו יושבי ערי ישראל", שלא יצאו עד עתה למלחמה יצאו אל השלל, ואז יקחו כלי הנשק לבער בם אש, כי לא יצטרכו מעתה לכלי נשק אחר שה' נלחם להם, ולא יוכלו להשתמש בם רק להבעיר בעציהם "ובערו והשיקו", בין מה שיבערו לחמם, בין מה שישיקו התנורים לאפות, יהיה "בנשק ומגן וצנה" וכו' עד שכל מיני כלי זיין יתבטלו אז, (כמ"ש (ישעיה ב') לא ישא גוי אל גוי חרב, וכתתתו חרבותיהם לאתים), ויהיו רבים כ"כ עד שיספיקו "להבעיר בהם שבע שנים", הגם כי.


ביאור המילות

"ובערו והשיקו". הביעור הוא לחמם, וההסק הוא לאפות בו, כמ"ש והיו לאדם לבער וכו' אף יסיק ואפה לחם (ישעיה מ"ד):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ובמקל יד" - הוא כלונס ארוך ובראשו כעין מחט ברזל ובו הורגים אנשים בזריקה

"שבע שנים" - כי יהיו רבים מאד

"בנשק וגו'" - ר"ל בידות הכלים ההם שהם של עץ

מצודת ציון

"ובערו והשיקו" - מלשון הבערה והיסק וכפל הדבר במ"ש

"בנשק" - כלי זיין כמו נשק בית היער (שם כב)

"וברומח" - חנית

<< · מ"ג יחזקאל · לט · ט · >>