כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כה אמר אדני יהוה האתה הוא אשר דברתי בימים קדמונים ביד עבדי נביאי ישראל הנבאים בימים ההם שנים להביא אתך עליהם
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה הַאַתָּה הוּא אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי בְּיָמִים קַדְמוֹנִים בְּיַד עֲבָדַי נְבִיאֵי יִשְׂרָאֵל הַנִּבְּאִים בַּיָּמִים הָהֵם שָׁנִים לְהָבִיא אֹתְךָ עֲלֵיהֶם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כֹּה־אָמַ֞ר אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֗ה הַאַתָּה־ה֨וּא אֲשֶׁר־דִּבַּ֜רְתִּי בְּיָמִ֣ים קַדְמוֹנִ֗ים בְּיַד֙ עֲבָדַי֙ נְבִיאֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל הַֽנִּבְּאִ֛ים בַּיָּמִ֥ים הָהֵ֖ם שָׁנִ֑ים לְהָבִ֥יא אֹתְךָ֖ עֲלֵיהֶֽם׃
תרגום יונתן
• לדף התרגום על כל הפרק •
כִּדְנַן אֲמַר יְיָ אֱלֹהִים הַאַתְּ הוּא דְמַלֵלִית בְּיוֹמֵי קֶדֶם בְּיַד עַבְדֵי נְבִיֵי יִשְׂרָאֵל דְאִתְנַבִיאוּ בְּיוֹמַיָא הָאִינוּן מִלְקַדְמַת דְנָא שָׁנִין סַגִיאִין לְאַיְתָאָה יָתָךְ עֲלֵיהוֹן:
רש"י
• לפירוש "רש"י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
האתה הוא" - באותן הימים יאמר הקב"ה האתה הוא אותו אשר דברתי בימים קדמונים ביד עבדי נביאי ישראל כגון יחזקאל וזכריה שאף הוא נתנבא על מלחמות גוג ומגוג ואספתי את כל הגוים וגו' (
זכריה יד) ורבותינו אמרו אלדד ומידד הם נתנבאו עליו וזהו שנים האמור כאן אל תיקרי שנים אלא שנים (בפת"ח) שני נביאים נתנבאו נבואה א' בפרק אחד (אבל לא בסגנון אחד)
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת דוד
"שנים" - ר"ל זה שנים רבות כי בבואו יעבור זמן רב מימי הנביאים ההם
"
האתה הוא" - הנה אתה הוא אשר דברתי עליך בימים קדמונים ביד עבדי נביאי וגו' ועל ישעיהו ויחזקאל וזכריה יאמר
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
כה אמר ה' האתה הוא", ר"ל כי שם גוג ושם מגוג כבר ישכח בימים ההם עד לא ידעו כלל מי הוא האומה שנקראת בפי הנביא מגוג ושם מלכה גוג, רק אז כשיבא על הארץ ויתקיימו דברי הנביא אז ידעו שזה הוא המלך גוג שנבא עליו, וז"ש "
באחרית הימים תהיה והביאותיך על ארצי" וכו' "
לעיניהם גוג", ר"ל "
באחרית הימים תהיה גוג" שאז ידעו כי אתה הוא גוג. וז"ש "
האתה הוא שעליך דברו הנביאים בימים קדמונים, ביד עבדי הנביאים בימים ההם שנים" ר"ל שנבאו עלים שנים רבות, וכן יל"פ בימים שנים, ששני נבואתם כמה פעמים, כי כן יבוא גוג שתי פעמים או שלש כדברי חז"ל: