מ"ג יחזקאל לד ב

<< · מ"ג יחזקאל · לד · ב · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בן אדם הנבא על רועי ישראל הנבא ואמרת אליהם לרעים כה אמר אדני יהוה הוי רעי ישראל אשר היו רעים אותם הלוא הצאן ירעו הרעים

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בֶּן אָדָם הִנָּבֵא עַל רוֹעֵי יִשְׂרָאֵל הִנָּבֵא וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם לָרֹעִים כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה הוֹי רֹעֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הָיוּ רֹעִים אוֹתָם הֲלוֹא הַצֹּאן יִרְעוּ הָרֹעִים.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בֶּן־אָדָ֕ם הִנָּבֵ֖א עַל־רוֹעֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל הִנָּבֵ֣א וְאָמַרְתָּ֩ אֲלֵיהֶ֨ם לָרֹעִ֜ים כֹּה־אָמַ֣ר ׀ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִ֗ה ה֤וֹי רֹעֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ אֲשֶׁ֤ר הָיוּ֙ רֹעִ֣ים אוֹתָ֔ם הֲל֣וֹא הַצֹּ֔אן יִרְע֖וּ הָרֹעִֽים׃

תרגום יונתן

• לדף התרגום על כל הפרק •

בַּר אָדָם אִתְנַבֵּי עַל פַּרְנָסֵי יִשְׂרָאֵל אִתְנַבֵּי וְתֵימַר לְהוֹן לְפַרְנְסַיָא כִּדְנַן אֲמַר יְיָ אֱלֹהִים וַי עַל פַּרְנְסַיָא דְיִשְׂרָאֵל דַהֲווֹ מְפַרְנְסִין נַפְשֵׁיהוֹן הֲלָא לְפַרְנָסָא עַמָא אִתְמְנִיאוּ פַּרְנָסַיָא:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

"על רועי ישראל" - על פרנסי ישראל

"אשר רועים אותם" - את עצמם היו מענגין מממון חבריהם אשר תחתיהם

"הלא הצאן ירעו הרועים" - הלא משפט הרועים לרעות את הצאן ולא לרעות את עצמן

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

 

מצודת ציון

"הוי" - ענין קריאה לצער 

מצודת דוד

"הלוא" - ר"ל הלוא משפט הרועים הטובים לרעות הצאן ולא את עצמן

"הוי" - יש להתאונן על רועי ישראל אשר היו רועים את עצמן להשמין את בשרם

"על רועי ישראל" - הם השרים ומנהיגי העם כרועים המנהיגים את הצאן

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

"הנבא על רועי ישראל", מפני שנבואה זו עתידה על הרועים בעתיד וגם כבר החלה באותו הדור על הרועים שהיו אז, אמר "הנבא על רועי ישראל", בעתיד, וגם "הנבא ואמרת אליהם לרועים" הנמצאים האותו זמן, "הוי רעי ישראל", ר"ל כי יש רועים הרועים בחנם ואינם נהנים משל צבור, ותכלית רעייתם הוא רק הנהגת הצאן וטובותם (כמ"ש בדוד ויבחר בדוד עבדו ויקחהו ממכלאות צאן, ואמר במדרש שבדקו הש"י בצאן וכו'), וזה רק רועה הצאן, ויש רועה שמקבל שכר והגזה והחלב שייך לו בשכרו, וזה כבר ירעו הצאן אותו ג"כ שיאכל חלבם וילבש צמרם, נמצא הוא רועה אותם והם רועים אותו ג"כ. והנה בדורות הקודמים היו "רעי ישראל אשר היו רעים אותם" ר"ל שלא היו נהנים מן הצבור רק רעו הצאן לבד, ועתה לא נמצאו רועים כאלה, כי "הלוא הצאן ירעו הרועים", במה.

ביאור המילות

"אליהם לרעים". כפל הכינוי עם גוף הפעול מטעם שבארתי בפירוש:

 

<< · מ"ג יחזקאל · לד · ב · >>