פתיחת התפריט הראשי

מ"ג יחזקאל לב ב

מקראות גדולות יחזקאל


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בן אדם שא קינה על פרעה מלך מצרים ואמרת אליו כפיר גוים נדמית ואתה כתנים בימים ותגח בנהרותיך ותדלח מים ברגליך ותרפס נהרותם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בֶּן אָדָם שָׂא קִינָה עַל פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם וְאָמַרְתָּ אֵלָיו כְּפִיר גּוֹיִם נִדְמֵיתָ וְאַתָּה כַּתַּנִּים בַּיַּמִּים וַתָּגַח בְּנַהֲרוֹתֶיךָ וַתִּדְלַח מַיִם בְּרַגְלֶיךָ וַתִּרְפֹּס נַהֲרוֹתָם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בֶּן־אָדָ֗ם שָׂ֤א קִינָה֙ עַל־פַּרְעֹ֣ה מֶלֶךְ־מִצְרַ֔יִם וְאָמַרְתָּ֣ אֵלָ֔יו כְּפִ֥יר גּוֹיִ֖ם נִדְמֵ֑יתָ וְאַתָּה֙ כַּתַּנִּ֣ים בַּיַּמִּ֔ים וַתָּ֣גַח בְּנַהֲרוֹתֶ֗יךָ וַתִּדְלַח־מַ֙יִם֙ בְּרַגְלֶ֔יךָ וַתִּרְפֹּ֖ס נַהֲרוֹתָֽם׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

בַּר אָדָם טוֹל אִלְיָא עַל פַּרְעֹה מַלְכָּא דְמִצְרַיִם וְתֵימַר לֵיהּ תַּקִיף בְּעַמְמַיָא הֲוֵיתָא וְאַתְּ כְּתַנִינָא בְּיַמַיָא וְאַגַחְתָּא בְּמַשְׁרִיתָךְ וַאֲזַעְתָּא עַמְמַיָא בְּסוּמְכְוָתָךְ וְאַחֲרֵיבְתָּא מְדִינַתְהוֹן:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כפיר גוים נדמית ואתה כתנים בימים" - היה לך לרבוץ תוך יאורך כמשפט הדגים ולא לצאת אל היבשה ונתגאית בלבך ונדמית בעצמך לכפיר השליט ביבשה ויצא לטרוף טרף

"ותגח בנהרותיך" - ותצא חוץ עם נהרותיך לשון גוחי מבטן (תהלים כ"ו) כי יגיח ירדן (איוב מא) ואורב ישראל מגיח ממקומו (שופטים כ) לשון דבר הנוגע ויוצא מבית מסתרים

"ותדלח" - לשון עכירה

"ברגליך" - רגלים לא היו לך ועשית לך רגלים כחית הארץ לעבור מימי ארצות ולרפוס נהרות' והדוגמא בתרגום יונתן ואגחתא במשרייתך ואזעא עממיא בסומכוות' ואחריבת' מדינתהון

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כפיר גוים נדמית" ידמה את פרעה בצד א' ככפיר, שהאריה בילדותו שנקרא כפיר לא יצא על טרפו חוץ ממעונתו, רק יטרוף את החיה הקרבה אל סוכתו, עד שהגיע להיות אריה שאז יצא עלי טרף חוץ מגבולו, ובזה יאמר שנדמה בעיני גוים ככפיר שאינו יוצא ממקומו כך לא היה דרכו לכבוש ארצות רחוקות ולהרגיז הארץ, ובכ"ז הזיק לכל שכניו, ובזה מדמהו "לתנים בימים", כי המצרים היו מאמינים שהתנים הגדול שהוא הקראקאדיל קדוש ומושל במים, ושעת ידלח ברגליו את מי נהר נילוס, יגרשו מימי הנהרות כולם ויהיה סער בתחתית המים ויתנשאו דכים וישטופו ויעברו אל הנילוס ויתמלאון מימיו, ועי"ז יחסרון הנהרות כי ירפשו מימיהם וירדו אל נחל מצרים, וז"ש "ואתה כתנים בימים ותגח בנהרותיך", ר"ל שתשכב על גחונך, "וברגליך תדלח המים בנהרותיך", ר"ל שהוא נהר נילוס, ובזה "תרפוס נהרותם" של הגוים (ואמר כתנים בימים כי המצריים האמינו שהאליל המושל על הים י"ל מלחמה עם האליל המושל על הנילוס, אבל אתה כתנים המושל גם בימים, ותדלח נהרותיך, וירעשו מים) והנמשל שהגם שנדמית ביבשה לכפיר שאינו יוצא חוץ מגבולו, אבל בימים ובמים עשית היזק גדול, כי כבש את כל העמים אשר על יד נהר פרת ועל שפת הים, ומשך השפע אליו וכולם היו לו מס עובד, ורפס נהרותם ושפעם:


ביאור המילות

"ותגח". נגזר משם גחון, שתשכב על גחונך, וכן כי אתה גוחי מבטן (תהלות כ"ב), בגיחו מרחם יצא (איוב ל"ח), שהילד הקטן ילך על גחונו, וכן חולי וגוחי בת ציון (מיכה ד') שכבי על גחונך כיולדה, והאורב מגיח ממקומו (שופטים כ') הלכו על גחונם בל יראום, כי יגיח ירדן (איוב מ') יקחנו אל גחונו:

"ותדלח". הוא שמעכיר המים ומבלבלם:

"ותרפס". היא הרמיסה בקרקע המים שמעלה רפש וטיט, ומשתתף עם מ"ש ושארה ברגלה רפשה (דניאל ז') ועם רפש בשי"ן ימנית:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ותדלח מים ברגליך" - תוכל לדרוך במים ולעכור אותם ותוכל לרמוס הנהרות הנמשכים מן המים אבל אין לך כח ביבשה וכפל הדבר במ"ש

"ותגח בנהרותיך" - לפי שהמשילו לתנין אמר בנהרותיך רצה לומר בארצך תרים קרן לנגוח ולהתחזק או במקומך תוכל למשוך ולצאת ולא במקום זולת

"כפיר גוים נדמית" - מדמה היית בעצמך שאתה למול הגוים ככפיר בעדרי צאן אבל לא כן הדבר כי אתה כתנים אשר בימים שאין כחו אלא במקומו בתוך המים ומיד כשעולה ליבשה הוא מת כן אין לך כח אלא בארצך

מצודת ציון

"אליו" - כמו עליו בעי"ן

"כפיר" - הוא ארי בחור

"נדמית" - מלשון דמיון

"כתנים" - כמו כתנין והוא דג גדול כדמות נחש

"ותגח" - מלשון נגיחה והדפה בקרן או הוא ענין משיכה והוצאה כמו כי אתה גוחי מבטן (תהלים כב)

"ותדלח" - ענין דריסה עם עכירת המים ודומה לו במקרא שלאחריו

"ותפרוס" - ענין דריכה ורמיסה כמו מעין נרפש (משלי כה)

<< · מ"ג יחזקאל · לב · ב · >>