מ"ג יחזקאל לא יא


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואתנהו ביד איל גוים עשו יעשה לו כרשעו גרשתהו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאֶתְּנֵהוּ בְּיַד אֵיל גּוֹיִם עָשׂוֹ יַעֲשֶׂה לוֹ כְּרִשְׁעוֹ גֵּרַשְׁתִּהוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאֶ֨תְּנֵ֔הוּ בְּיַ֖ד אֵ֣יל גּוֹיִ֑ם עָשׂ֤וֹ יַֽעֲשֶׂה֙ ל֔וֹ כְּרִשְׁע֖וֹ גֵּרַשְׁתִּֽהוּ׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

וְאֶמְסְרִינֵיהּ בְּיַד תַּקִיף עַמְמַיָא אִתְפְּרַע מִנֵיהּ בְּחוֹבֵיהּ תָּרֵיכְתֵּיהּ:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ביד אל גוים" - ביד קשה שבגוים ביד נבוכדנצר נתתיו דאמר מר שנה ראשונה כבש ננוה "עשה יעשה לו" - נבוכדנצר ככל רצוני

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"אל" - ענין חוזק כמו אלי גבורים (לקמן לב) 

מצודת דוד

"ואתנהו" - לכן נתתי אותו ביד התקיף שבגוים הוא נבוכדנצר והוא עשה לו מה שבלבו ובעבור רשעו גרשתי אותו מן העולם ע"י נבוכדנצר

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ואתנהו ביד אל גוים", לכן מסר אותו ביד נבוכדנצר שהוא תקיף של הגוים והגוים חושבים אותו כאל, והוא "יעשה לו כרשעו" אשר עי"כ "גרשתיהו" מפני, ואיני משגיח עוד עליו, ויען שכבר נבא עליו ישעיה במליצה כזאת, הנה האדון ה' צבאות מסעף פארה במערצה וכו', והלבנון באדיר יפול, שדמהו ג"כ לארז אדיר, ואז נכרת ע"י ה' בעצמו, ובאדיר שהוא מלאך ה', אז עוד לא נגרש מפניו ועוד מלכותו קיימת, ועתה שכבר גרשתיו לא נתתיו ביד אל של מלאכי ה' רק ביד אל גוים והוא יעשה כרשעו כי גם הוא רשע כמוהו ויקום רשע על רשע, וברשע יעשה לו:

ביאור המילות

"אל גוים". כמו ואת אלי הארץ לקח, ועפ"י המליצה שהגוים מחזיקים אותו לאל: