רש"י על יחזקאל לא
<< · רש"י על יחזקאל · לא · >>
פסוק ב (כל הפסוק)
פסוק ג (כל הפסוק)
"הנה אשור" - שהפלתי כבר
"ארז בלבנון" - היה
"וחורש מצל" - יער מסכך צל גדול
"ובין עבותים" - עצי רענן
"צמרתו" - צימ"א בלע"זפסוק ד (כל הפסוק)
"מים גדלוהו תהום רוממתהו" - בעממיא סגי בסומכוותא תקוף ית מלכיא שעביד לתחות מלכותיה וית שלטונוהי מני על כל מדינות ארעא ומדרש אגדה ובין עבותים היתה צמרתו מהיכן זכה לגדולה לפי שנמנע מעצת דור הפלגה שנאמר (בראשית ז) מן הארץ ההיא יצא אשור כשנעשו כל באי העולם קליעה אחת לבוא בעצה למרוד בו אז היתה צמרתו נראית לעצמה ולא נשתלשלה עמהם מים גדלוהו תהום רוממתהו ועל ששמע לקול יונה בן אמתי שירד לתהום ושבו אנשי ננוה מן החמס אשר בכפיהם
"תעלותיה" - פושיץ בלע"ז
"אל כל עצי השדה" - להשקותם והדוגמא כתרגומו של יונתן הא אתוראה דמיא לארזא בלבנון וגומר כבעמודפסוק ה (כל הפסוק)
"סרעפותיו" - ענפיו
"פארותיו" - זמורותיו
"ממים רבים בשלחו" - פארותיו על ידי מים רבים בשלחו פארותיו כלומר בגדלו פארותיו ול' שילוח נופל בהן כמו ותשלח פאורות (לעיל טז)פסוק ו (כל הפסוק)
"בסעפותיו" - בענפיו
"קננו" - ל' קןפסוק ז (כל הפסוק)
"וייף" - ל' יופי
"דליותיו" - אף הם ל' ענפים הנטוים לאורך לכל צד כמין דליות הכרם שישטרויילא"ש בלע"זפסוק ח (כל הפסוק)
"לא עממוהו" - לא כהו תארו כלומר לא היה בהם אחד נאה ממנו
"בגן אלהים" - כלומר בכל העולם
"וערמונים" - קאשטיני"ש בלע"זפסוק ט (כל הפסוק)
פסוק י (כל הפסוק)
פסוק יא (כל הפסוק)
"ביד אל גוים" - ביד קשה שבגוים ביד נבוכדנצר נתתיו דאמר מר שנה ראשונה כבש ננוה
"עשה יעשה לו" - נבוכדנצר ככל רצוניפסוק יב (כל הפסוק)
פסוק יג (כל הפסוק)
פסוק יד (כל הפסוק)
"עצי מים" - שהם רכים וחלשים אלא שענפיהם רכים וארוכין מחמת לחלוחית המים אין להם לדמות עצמן לארזי עדן כלומר לא היה לו להתגאות על ישראל ולא יעמדו עליהם
"אל בין עבותים" - לא יתגאו להשוות גבורתם שותה מים אל עצי עבותיםפסוק טו (כל הפסוק)
"ביום רדתו שאולה" - כשהשפלתי את מלך אשור ביד אויבו
"האבלתי כסתי עליו" - אבלים רבים שהיו סמוכין עליו
"כסיתי עליו את תהום" - כסיתי בשבילו את תהום שהיה רגיל להשקותו ולגדלו כמו שאמר למעלה תהום רוממתהו אותו היום כסיתיו שלא יעלה ויכבה את תבערתו כלומר החלטתי את עוזריו
"ואמנע נהרותיה" - שהיו הולכין סביבות מטעה
"ויכלאו מים רבים" - שהיו מאריכין פארות כמו שאמר למעלה ותארכנה פארות' ממים רבים
"ואקדר" - בשבילו לבנון ואקדר לשון שחרות
"וכל עצי השדה" - שהיו תעלותיו שלוחין אליהם כמו שאמר למעלה
"עליו עולפה" - בשבילו פסק לחלוחם כאדם שמתעלף ורוחו פורחת פשמי"ר בלע"ז