פתיחת התפריט הראשי

מצודות על יחזקאל לא


תוכן עניינים

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בשלישי" - בחדש השלישי

"באחת עשרה שנה" - היא שנת החורבן שהוא שנת י"א לגלות יהויכין ולמלכות צדקיה

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואל המונו" - אל המון עמו

"אל וגו'" - ר"ל אל מי מהמלכים דמית בנפשך ברוב הגודל שיש לך

מצודת ציון

"דמית" - מלשון דמיון והשואה

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ובין עבותים" - הסעיף העליון היתה בין עבותים הם הענפים המתפשטים הקלועים אלה באלה וזהו דבר הנותן פאר

"יפה ענף" - היה בעל יפה ענף ובעל סעיף מסתבך כעושה צל הרבה

"הנה אשור" - כאומר הלא גדול ממך היה אשור כי היה ארז בלבנון ר"ל מובחר במלכים כארז הגבוה מכל עצי הלבנון

מצודת ציון

"וחורש" - ענין סעיף וכן כעזובת החורש והאמיר (ישעיהו יז) ור"ל יער בעל סעיפים

"מצל" - מלשון צל

"עבותים" - ענין קליעה כמו וענף עץ עבות (ויקרא כג)

"צמרתו" - כן יקרא הסעיף העליון שבאילן העולה למעלה וכן צמרת הארז (לעיל יז)

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"את נהרותיה" - ר"ל כל אחד מנהרות התהום היה הולך סביבות מטעה של הארז להשקותה

"ואת תעלותיה" - אמת המים שהם פלגי מים קטנים שלחה התהום אל כל עצי השדה להשקותם וענין המשל הוא שהיה סנחרב מלך גדול מכל מלכי האדמה והיה מושפע בטובה מרובה והשפעת כל העובדי כוכבים היו נחשבים כמעט קט למול השפעתו

"מים גדלוהו" - המים השקו אותו וגדלוהו ומתהום הרימוהו למעלה ברוב הגודל

מצודת ציון

"רוממתהו" - מלשון הרמה

"מטעה" - מלשון נטיעה

"תעלותיה" - אמת המים כמו תעלת הברכה (ישעיהו ז)

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ממים רבים בשלחו" - ר"ל כל זה היה מסבת המים הרבים שהתהום היה משלח בו

"על כן" - הואיל ורוב המים השקה אותו לכן גבהה קומתו וגו' ורבו ענפיו ונתארכו להתפשט למרחוק

מצודת ציון

"גבהא" - אל"ף במקום ה"א

"ותרבינה" - מלשון רבוי

"סרעפותיו" - סעפותיו ור"ל ענפיו ויתכן שהוא מלשון ברוב שרעפי (תהלים צד)שהיא ענין מחשבה וכמו שמלת סעיף משותף לשניהם כמ"ש סעפים שנאתי (שם קיט)

"פארותיו" - גם הוא ענין ענף וכן מסעף פארה (ישעיהו י)

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ובצלו" - תחת צלו ישבו כל הגוים ור"ל בעבור מרבית ההשפעה גדלה ממשלתו מכל מלכי האדמה ונתפשטה בארצות רחוקות וכל העובדי כוכבים היו נכנעים לו

"ותחת פארותיו" - הם הענפים הסמוכין לארץ ותחתיהם ילדו כל חית השדה להיותו מקום מכוסה

"בסעפותיו וגו'" - כל העופות עשו לעצמן קן ומקום מדור בין ענפיו

מצודת ציון

"קננו" - מלשון קן והוא מדור העופות

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי היה שרשו" - ר"ל וכל זה באה בעבור שהיה שרשו סמוך אל מים רבים ר"ל רמה ממשלתו וממשלת שריו בעבור מרבית השפע

"וייף בגדלו" - יפה היה בגדלו עם אורך דליותיו כי אילן גדול נחשב לו ליופי אורך הדליות ולא זה בזולת זה

מצודת ציון

"וייף" - מלשון יופי

"באורך" - עם אורך ובא הבי"ת במקום עם וכן הרק אך במשה (במדבר יב)

"דליותיו" - הענפים הרמים וכן לפנות דליותיו (לעיל יז)

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כל עץ" - משאר מיני העצים לא דמה וגו' רצה לומר לא היה מלך בעולם גדול ממנו ושריו משלו יותר ממלכי העובדי כוכבים

"וערמונים" - אילני ערמון לא היו כענפי הארז ההוא

"ברושים" - אילני ברוש לא היו דומים אל סעיפי הארז ההוא

"ארזים לא עממוהו" - לא היו ארזים בגן אלהים שיסתירו ויכסו את הארז הזה כי הוא העולה על כולם ויותר נגלה ונראה מהם

מצודת ציון

"עממוהו" - ענין הסתר וכסוי וכן כל סתום לא עממוך (לעיל כח)

"בגן אלהים" - על גן העדן יאמר

"דמו" - מלשון דמיון

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"יפה עשיתיו" - את הארז הזה עשיתיו יפה בעבור מרבית הדליות אשר בו ולכן קנאו בו כל עצי עדן הם בגן אלהים הנטוע בתוך העדן רצה לומר היה מושל הרבה בעבור מרבית שריו שהיה ידם חזקה וכל מלכי האדמה נתקנאו בו

מצודת ציון

"ויקנאוהו" - מלשון קנאה

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ורם לבבו" - מאד נתגאה בעבור גבהו

"ויתן צמרתו" - הסעיף העליון ניתן אל בין הענפים הקלועים שהוא דבר פאר

"כה אמר ה'" - על מלך אשור

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואתנהו" - לכן נתתי אותו ביד התקיף שבגוים הוא נבוכדנצר והוא עשה לו מה שבלבו ובעבור רשעו גרשתי אותו מן העולם ע"י נבוכדנצר

מצודת ציון

"אל" - ענין חוזק כמו אלי גבורים (לקמן לב)

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וירדו" - לא ישבו עוד בצלו ועזבו אותו

"אל ההרים" - על ההרים ובכל העמקים נפלו ענפיו ותהיינה שבורות בכל אפיקי הארץ במקום נפלם כי היו דרוסות ברגלי אדם

"ויכרתוהו" - עמים נכרים חזקים שבעובדי כוכבים הם כרתו אותו ופזרו ענפיו

מצודת ציון

"ויטשוהו" - ענין פזור כמו וינטשו בלחי (שופטים טו)

"גאיות" - מלשון גיא ועמק

"אפיקי" - כן יקראו המקומות הנגרים שם המים בחוזק כמו כאפיקים בנגב (תהלים קכו)

"ויטשוהו" - ענין עזיבה כמו והנה נטש אביך (שמואל א י)

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"על מפלתו" - על הענפים שנפלו בארץ ישכנו העופות וחית השדה ר"ל בעבור שנתגאה ברוב ממשלתו נתתיו ביד נבוכדנצר ואבד אותו ואת עמו מהם הלכו שבי ומהם נפלו בחרב ע"פ השדה והיו למאכל לעוף השמים ולחית הארץ ולא ימשול עוד בגוים ולא יהיו עוד נכנעים לו

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי כולם" - לפי שכולם מעותדים למות לרדת אל ארץ תחתית והוא הקבר ולהיות בתוך שאר בני אדם ודומה להם ולתוספת ביאור אמר אל יורדי בור וכאילו יאמר והואיל וכולם עומדין למיתה מה ענין להתגאות במרבית הממשלה והשפע

"ולא יעמדו אליהם" - ר"ל לא יהיה עמידה וקיום אל החוזק אשר בהם בעבור גבהות העצים שותי המים וכאומר בזה יראו כי יסור החוזק בעבור מרבית הגאוה ר"ל כל המושלים רבי השפע יקחו מוסר ולא יתגאו עוד כי יראו שהגאוה מסיר החוזק

"ולא יתנו" - ר"ל לא יתגאו בעבור שצמרתם נתון אל בין עבותים

"למען וגו'" - ר"ל המשפט הזה נעשה בו למען יקחו מוסר וכל העצים שותי המים לא יגבהו להרים לבבם בעבור גודל קומתם

מצודת ציון

"אליהם" - ענין חוזק כמו ואת אילי הארץ לקח (לעיל יז)

"שותי מים" - שהמים משקים אותם

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"עליו עולפה" - בעבור מפלתו נתעלפה כל אחת מהעצים לגודל החרדה ולפי שהמשילו לארז אמר שעצי הלבנון התאבלו עליו ורצה לומר כל שריו וגבוריו התאבלו על מפלתו

"ואקדיר" - עצי הלבנון נשחרו על מפלתו

"ויכלאו וגו'" - מי התהום נכלאו במקומם ולא יצאו עוד

"ביום רדתו" - ביום שהורדתי את אשור אל בור הקבר האבלתי עליו האנשים והתהום שהיה רגיל להשקותו כסתי עליו שק להתאבל עליו והוא על דרך משל

"ואמנע" - נהרות התהום שהיו משקות אותו מנעתי אותם לבל ימשכו הואיל ואין עוד צורך להם

מצודת ציון

"שאולה" - בור הקבר

"האבלתי" - מלשון אבלות

"ויכלאו" - ענין מאסר וכן כלוא ולא אצא (תהלים פח)

"ואקדיר" - ענין שחרות כמו שמש וירח קדרו (יואל ב)

"עולפה" - ענין העדר הרגשה וחלשות כמו בניך עלפו (ישעיהו נא)

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כל עצי עדן וגו'" - ר"ל המלכים והשרים שהיו מרובים בשפע קבלו תנחומין על מיתתם בראותם שגם אשור נלקה כמוהם (כי כן הדרך כשאדם רואה שהצרה הבאה עליו בא גם על גדולים ממנו תחשב לו לתנחומין)

"וינחמו" - בקבר קבלו תנחומין

"בהורידי" - בזה יפרש מה היא המפלה ואמר בעת הורידי אותו אל השאול עם שאר יורדי בור ודומה להם

"מקול מפלתו" - משמיעת קול מפלתו הרעשתי גוים כי חרדו שלא יקרה להם כמקרהו

מצודת ציון

"הרעשתי" - מלשון רעש וחרדה

"שותי מים" - ר"ל שהמים משקים אותם

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"וזרועו" - גם אנשי זרועו ועוזריו ואשר ישבו בצלו וחסו בו מבין העובדי כוכבים כולם ירדו שאולה

"גם הם אתו" - ר"ל התנחומין תהיה הואיל וגם הם אתו ירדו שאולה אל שאר חללי חרב ולא רק הם לבדם כי כמוהו כמוהם

מצודת ציון

"וזרועו" - ענין חוזק ר"ל עוזריו

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הוא פרעה" - השוכב ההוא הוא פרעה וכל המון עמו

"תשכב" - בקבר תשכב עם שאר חללי חרב ודומה להם

"בתוך ערלים" - בתוך רשעים ודומה להם

"והורדת" - לכן גם אתה תורד אל הקבר עם עצי עדן הם שאר המלכים

"אל מי דמית" - מוסב לתחילת הענין שאמר אל מול פרעה אל מי דמית בגדלך וכאומר הלא אשור היה גדול ממך ומה עלתה בו ואמר עתה אל מול פרעה אל מי דמית להיות ככה כמוהו בכבוד יתירה ובגודל רב בתוך עצי עדן וכאומר אף אם דמית לאשור שהיה הגדול מכולם הלא גם הוא נפל

מצודת ציון

"ככה" - כמו כן

"מערלים" - ערלי לב ר"ל רשעים