פתיחת התפריט הראשי

מ"ג יחזקאל כט ו

מקראות גדולות יחזקאל


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וידעו כל ישבי מצרים כי אני יהוה יען היותם משענת קנה לבית ישראל

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְיָדְעוּ כָּל יֹשְׁבֵי מִצְרַיִם כִּי אֲנִי יְהוָה יַעַן הֱיוֹתָם מִשְׁעֶנֶת קָנֶה לְבֵית יִשְׂרָאֵל.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְיָֽדְעוּ֙ כׇּל־יֹשְׁבֵ֣י מִצְרַ֔יִם כִּ֖י אֲנִ֣י יְהֹוָ֑ה יַ֧עַן הֱיוֹתָ֛ם מִשְׁעֶ֥נֶת קָנֶ֖ה לְבֵ֥ית יִשְׂרָאֵֽל׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

וְיֵדְעוּן כָּל יַתְבֵי מִצְרַיִם אֲרֵי אֲנָא יְיָ חֲלַף דַהֲווֹ סְמַךְ קַנְיָא רְעִיעָא לְבֵית יִשְׂרָאֵל:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"משענת קנה" - כמה פעמים סמכו עליהם בימי סנחריב ובימי נבוכדנצר ולא הועיל להם בקנה זה שהוא רך ואינו סומך את הנשען עליו

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"וידעו" ובזה ארויח "שכל יושבי מצרים יכירו כי אני ה'" כי ידעו שהיה לו עונש מה' המשגיא לגוים ויאבדם אחר כ"ז בא עליו מלחמה בארצו שבא נבוכדנצר לגבול מצרים והכהו בארצו, והיה זה כמה פעמים, באר פה המלחמה הראשונה, ובאר סבתה שהיה בעונש "יען היותם משענת קנה לבית ישראל". שישראל סמכו עליהם שיעזרום והם לא עזרום רק גרמו להם החורבן והנפילה שע"י בטחונם הסירו לבם מה' ולא שמעו לקול ירמיה בשם ה':


ביאור המילות

"משענת קנה", הקנה חלוש, קנה וסוף קמלו, קנה רצוץ:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"יען" - על כי היו לבית ישראל כמו ההשענה שעל הקנה שאין בו די להשעין את השוען כי בקל ישבר ויתרוצץ

"כי אני ה'" - הנאמן לשלם גמול

מצודת ציון

"משענת" - ענין סעד

"קנה" - מטה חלול וכן קנה וסוף קמלו (ישעיהו יט)

<< · מ"ג יחזקאל · כט · ו · >>