רש"י על יחזקאל כט
<< · רש"י על יחזקאל · כט · >>
פסוק א (כל הפסוק)
פסוק ג (כל הפסוק)
"התנים הגדול" - לפי שכל גדולתה של מצרים וכל שובע שבה על ידי יאורי נילוס הוא לפיכך הנביא ממשל את מלכה לתנין ואת עמה לדגת יאור
"לי יאורי" - איני צריך לעליונים כי יש לי יאורי מספיק כל צרכי
"ואני עשיתני" - בגבורתי ובחכמתי הגדלתי גדולתי וממשלתיפסוק ד (כל הפסוק)
"חחים" - כמין טבעות ברזל איינ"ש בלע"ז
"דגת יאוריך בקשקשתיך" - אינטישאיקרט"י בלע"ז כלומר אתן בלב כל גבוריך לצאת עמך למלחמה ויפלו כולםפסוק ה (כל הפסוק)
פסוק ו (כל הפסוק)
פסוק ז (כל הפסוק)
"בתפשם בך בכפך" - בכף קרי כאדם המהלך ונשען על מקלו
"תרוץ" - תירצץ
"ובקעת להם כל כתף" - כתפיהם כאדם הנסמך על קנה ונשבר והאדם נופל עליו והקרומיות נכנסות לו בכתיפיו
"והעמדת להם כל מתנים" - מאחר שתשבר יצטרכו לחזק את מתניהם ולעמוד עליהם והרי אתה כאדם שחבירו נשען עליו והוא חלש ואומר לו התחזק על מתניך כי לא תסמוך עוד עלי וכן ת"י ולא תהא להון לבי' סומכוון ויש מחליפין והעמדת להם לוהמעדת ואיני רואה את דבריהן ומנחם חברו עם מעמד רגלים כמוניפסוק יא (כל הפסוק)
פסוק יד (כל הפסוק)
פסוק טו (כל הפסוק)
פסוק טז (כל הפסוק)
פסוק יז (כל הפסוק)
פסוק יח (כל הפסוק)
"העביד את חילו" - על צור עבודה גדולה
"כל ראש" - אנשי חיילותיו
"מוקרח וכל כתף וגו'" - כדרך הצרים על העיר ימים רבים וטורחים ויגיעים בשאת משאות עצים ואבנים והוא לכד את צור בעשרים ושלש למלכותו כמו שמצינו בסדר עולם מוקרח קאלב"ו בלע"ז
"מרוטה" - פליא"ה בלע"ז
"ושכר לא היה לו" - לאחר ששללו שללה עלה הים ושטף מהם לפי שנגזר עליה ועל שללה ליאבד ביםפסוק כ (כל הפסוק)
"פעולתו אשר עבד בה" - שכר פעולה אשר עבד במצותי בצור אתן לו את ארץ מצרים
"אשר עשו לי" - מצרים רעה במשענתם שהבטיחו את עמי בעזרתם הבלפסוק כא (כל הפסוק)
"ביום ההוא אצמיח קרן" - לא שמעתי ולא מצאתי פי' מקרא זה מה הוא צמח קרנם של ישראל במפלת מצרים שהרי ישראל גלו שמונה שנים לפני מפלת מצרים ואומר אני ביום ההוא מוסב על פרשה של מעלה מקץ ארבעים שנה אקבץ את מצרים ואותו חשבון כלה בשנה שמלך בלשאצר ומצינו בדנייאל שבאותה שנה התחילו מלכי פרס להתחזק ונגזרה מפלה על בבל שנאמר (דנייאל ז) בשנת חדא לבלשאצר דנייאל חלם חזה וגו' קדמיתא כאריה היא בבל (שם) וכתיב (שם) חזה הוית עד די מריטו גפה וגומר וארו חיוה אוחרי תנינא דמיא לדוב היא פרס וכתיב וכן אמרין לה קומי אכולי בשר שגיא כלומר תפשי המלוכה ומלכות פרס היא צמיחת קרן לישראל שנאמר בכורש הוא יבנה עירי וגלותי ישלח (ישעיהו מ"ה) ומניין שארבעים שנה של מצרי' כלו באותו הפרק מצרים נתנה ביד נבוכדנצר בכ"ז לנבוכדנצר בשנה שנאמרה נבואה זו ליחזקאל הוסיף ארבעים שנה הרי ששים ושבע צא מהם ארבעים וחמש לנבוכדנצר ועשרים ושלש לאויל מרודך כדאמרינן במסכת מגלה ושנה אחת מהם עלתה לזה ולזה כדאמרינן התם שנים מקוטעו' היו
"ולך אתן פתחון פה בתוכם" - לך יחזקאל יהא פתחון פה כשיראו נבואתך מתקיימת
<< · רש"י על יחזקאל · כט · >>