פתיחת התפריט הראשי

מ"ג יחזקאל כג לח

מקראות גדולות יחזקאל


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עוד זאת עשו לי טמאו את מקדשי ביום ההוא ואת שבתותי חללו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עוֹד זֹאת עָשׂוּ לִי טִמְּאוּ אֶת מִקְדָּשִׁי בַּיּוֹם הַהוּא וְאֶת שַׁבְּתוֹתַי חִלֵּלוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
ע֥וֹד זֹ֖את עָ֣שׂוּ לִ֑י טִמְּא֤וּ אֶת־מִקְדָּשִׁי֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא וְאֶת־שַׁבְּתוֹתַ֖י חִלֵּֽלוּ׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

עוֹד אַרְגִיזוּ קֳדָמַי סָאִיבוּ יַת בֵּית מַקְדְשִׁי בְּיוֹמָא הַהוּא וְיַת יוֹמֵי שַׁבַּיָא דִילִי אָחִילוּ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"טמאו את מקדשי ביום ההוא" - ביום ששחטו את בניהם לעכו"ם באות לפני במקדשי לעשות בו תועבה להכעיסני

"ואת שבתותי חללו" - שהיו שוחטין את בניהם בשבת

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"עוד זאת עשו לי", שביום ההוא שהקריבו בניהם למולך הלכו אל המקדש להקריב בו קרבן כדי לחלל המקדש והיו מכוונים שיהיה ביום השבת כדי לחלל השבת ג"כ, באופן שנגע החילול במה שהוא מקודש בעולם שהוא המקדש, והמקודש בשנה שהוא השבת, והמקודש בנפש שהוא הבן המיוחד לה' לת"ת, שהוא מה שפגמו בעולם שנה נפש:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואת שבתותי חללו" - כי גם בשבת העבירו את בניהן להם לאכלה

"טמאו וגו'" - בו ביום שהעבירו בניהן לפסילים באו אל המקדש להקריב בה קרבנות וטמאו את המקדש עם הקרבנות הואיל ואינם לי לרצון