מ"ג יחזקאל כב כו


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כהניה חמסו תורתי ויחללו קדשי בין קדש לחל לא הבדילו ובין הטמא לטהור לא הודיעו ומשבתותי העלימו עיניהם ואחל בתוכם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כֹּהֲנֶיהָ חָמְסוּ תוֹרָתִי וַיְחַלְּלוּ קָדָשַׁי בֵּין קֹדֶשׁ לְחֹל לֹא הִבְדִּילוּ וּבֵין הַטָּמֵא לְטָהוֹר לֹא הוֹדִיעוּ וּמִשַׁבְּתוֹתַי הֶעְלִימוּ עֵינֵיהֶם וָאֵחַל בְּתוֹכָם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כֹּהֲנֶ֜יהָ חָמְס֣וּ תוֹרָתִי֮ וַיְחַלְּל֣וּ קׇדָשַׁי֒ בֵּֽין־קֹ֤דֶשׁ לְחֹל֙ לֹ֣א הִבְדִּ֔ילוּ וּבֵין־הַטָּמֵ֥א לְטָה֖וֹר לֹ֣א הוֹדִ֑יעוּ וּמִשַּׁבְּתוֹתַי֙ הֶעְלִ֣ימוּ עֵינֵיהֶ֔ם וָאֵחַ֖ל בְּתוֹכָֽם׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"חמסו תורתי" - עליהם היה להוכיח ולהורות ולהודיע חק ומשפט ולא עשו הרי זה חמס שחמסוה מן הצריכין ללמוד "ואחל" - ונתחללתי

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"חמסו" - ענין הסרה כמו נחמסו עקביך (ירמיהו יג)

"ויחללו" - ענין בזיון

"ואחל" - מלשון חלול 

מצודת דוד

"לא הודיעו" - ההבדל שביניהם

"ומשבתותי" - ומחלול השבתות העלימו עין ולא מיחו בהמחללים אותם

"ואחל בתוכם" - נעשיתי ביניהם מחולל ולא מקודש

"ויחללו" - בזו קדשי ולא עשו הבדל והפרש בין דבר קדש לדבר חולין

"חמסו תורתי" - הסירו תורתי מהם כי לא למדו עמהם ועל הכהנים ללמד התורה כמ"ש כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו (מלאכי ב)

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כהניה", הם היו הבדיל, כי אותם הבדיל ה' מעדת ישראל ויבדל אהרן להקדישו קדש קדשים, והם היו מוטל עליהם,
  • א) ללמד את התורה כמ"ש כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו, והם "חמסו תורתי",
  • ב) לשמור את המקדש וקדשיו "והם חללו קדשי כי בין קדש לחול לא הבדילו", ולא נזהרו בטומאה וטהרה, וגם "משבתותי העלימו עיניהם" ולא הזהירו על חילול שבת ששקול כנגד כה"ת:

ביאור המילות

"חמסו תורתי". החמס נופל על כל דבר שנעשה שלא כראוי, וחוטאי חומס נפשו, ור' יונה כתב שחמס בלשון ערבי הסרת הדבר ממקומו, וכן (צפניה ג' ד') חמסו תורה: