פתיחת התפריט הראשי

מ"ג יחזקאל כא לד

מקראות גדולות יחזקאל


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בחזות לך שוא בקסם לך כזב לתת אותך אל צוארי חללי רשעים אשר בא יומם בעת עון קץ

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בַּחֲזוֹת לָךְ שָׁוְא בִּקְסָם לָךְ כָּזָב לָתֵת אוֹתָךְ אֶל צַוְּארֵי חַלְלֵי רְשָׁעִים אֲשֶׁר בָּא יוֹמָם בְּעֵת עֲו‍ֹן קֵץ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בַּחֲז֥וֹת לָךְ֙ שָׁ֔וְא בִּקְסׇם־לָ֖ךְ כָּזָ֑ב לָתֵ֣ת אוֹתָ֗ךְ אֶֽל־צַוְּארֵי֙ חַֽלְלֵ֣י רְשָׁעִ֔ים אֲשֶׁר־בָּ֣א יוֹמָ֔ם בְּעֵ֖ת עֲוֺ֥ן קֵֽץ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בחזות לך שוא" - קוסמי עמון חזו להם שוא לאמר לא יבא עוד עלינו

"לתת אותך אל צוארי חללי רשעים" - להטעותך ולתת את צואריך כצוארי חללי רשעי' של ישראל

"אשר בא יומם וגו'" - יום שלהם

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"בחזות", אמנם ממה ששלחת את חרבך להרוג את גדליה, וזה בא ע"י שקוסמך חזו לך שוא, "לתת אותך אל צוארי חללי רשעים", הם אמרו לך שחרבך מוכנת להרוג יתר הפליטה, שנשאר מישראל, שהם כבר חללים וראוים למות ברשעם, כי כבר "בא יומם בעת עון קץ", שנתמלא סאתם ואינך צריך רק לתת חרבך על צוארם בלא מלחמה כלל, כי כן הרגו בערמה בלא מלחמה:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בחזות" - בעבור כי חוזי הכוכבים חזו לך שוא ובעבור כי הקוסמים קסמו לך כזב לאמר שלא תשיגם חרב מלך בבל לכן צוה ה' לתת אותך עם צוארי של חללי רשעי ישראל להיות דומה להם אשר שקעה שמשם והצלחתם בעת עשותם את העון המשלים את הקץ וממלא את הסאה

מצודת ציון

"בחזות" - ענין ראיית הכוכבים כמו החוזים בכוכבים (ישעיהו מז)

"אל צוארי" - עם צוארי ר"ל דומה להם

"בא" - ענין שקיעה

"יומם" - כן תקרא השמש ור"ל שמש הצלחתם