מ"ג יחזקאל כא כד


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואתה בן אדם שים לך שנים דרכים לבוא חרב מלך בבל מארץ אחד יצאו שניהם ויד ברא בראש דרך עיר ברא

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאַתָּה בֶן אָדָם שִׂים לְךָ שְׁנַיִם דְּרָכִים לָבוֹא חֶרֶב מֶלֶךְ בָּבֶל מֵאֶרֶץ אֶחָד יֵצְאוּ שְׁנֵיהֶם וְיָד בָּרֵא בְּרֹאשׁ דֶּרֶךְ עִיר בָּרֵא.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאַתָּ֨ה בֶן־אָדָ֜ם שִׂים־לְךָ֣ ׀ שְׁנַ֣יִם דְּרָכִ֗ים לָבוֹא֙ חֶ֣רֶב מֶלֶךְ־בָּבֶ֔ל מֵאֶ֥רֶץ אֶחָ֖ד יֵצְא֣וּ שְׁנֵיהֶ֑ם וְיָ֣ד בָּרֵ֔א בְּרֹ֥אשׁ דֶּרֶךְ־עִ֖יר בָּרֵֽא׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"שים לך שנים דרכים" - כמו שהוא מסיים המקרא

"ויד ברא בראש דרך עיר" - פנה לך מקום בראש דרך שאתה בה עשה לך כמין דרך מפוצלת[1] לפרשת דרכים אחד פונה לימין ואחד פונה לשמאל

"יצאו שניהם" - שני הדרכים

"ויד ברא" - מקום פנוי מן קוצים והברקנים (אישרטי"ר בלע"ז) ודוגמתו בספר יהושוע (יהושע יז) עלה לך היערה ובראת לך שמה ועוד כי הר יהיה לך כי יער הוא ובראת (יהושע יז) ומנחם חברם כולם לשון ברירה כמו ברו לכם איש (שמואל א יז) ברא לישנ"ט בלע"ז

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"ויד" - מקום כמו יד אבשלום (שמואל ב יח)

"ברא" - מלשון ברירה כמו ברו לכם איש (שמואל א יז

מצודת דוד

"ויד ברא" - ברור מקום מיוחד על הדרכים ההם ובהתחלת דרך היוצא מן העיר שם ברור ר"ל את המקום הזה ברור

"שים לך" - עשה לך שני דרכים לבוא באחד מהם חרב מלך בבל

"מארץ אחד" - הוא בבל

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"שים לך שנים דרכים", צוה לו שיצייר שנים דרכים מחולקים המוכנים "שיבא בם חרב של מלך בבל", ושיצייר ששני הדרכים יוצאים מארץ אחד שהוא ארץ כשדים, "ויד ברא", שבסוף כל דרץ יצייר מקום פנוי, "בראש דרך עיר ברא", שבראש כל דרך משני הדרכים יפנה עיר אחת ויכרות אותה להיות מקום פנוי אל מחנה נ"נ, לסימן שבכ"מ שיבא באחת משני הדרכים יכרית ויברא את העיר ויעשה שם יד ומקום למחנהו:

ביאור המילות

"ויד". מקום כמו ויד תהיה לך מחוץ למחנה:

"ברא". מופנה ע"י כריתה, כמו וברא אתהן בחרבותיו:
" עיר ברא". עיר שנכרתה והופנה מקומה, וברא ציווי, שתפנה יד ותפנה עיר:
 


  1. ^ בכל הדפוסים מופיע מפולצת, אך ברור שזו ט"ס, והגירסה הנכונה היא מפוצלת, וכפי שמופיע גם בתנ"ך הכתר.