פתיחת התפריט הראשי

מ"ג יחזקאל יט ז

מקראות גדולות יחזקאל


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וידע אלמנותיו ועריהם החריב ותשם ארץ ומלאה מקול שאגתו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֵּדַע אַלְמְנוֹתָיו וְעָרֵיהֶם הֶחֱרִיב וַתֵּשַׁם אֶרֶץ וּמְלֹאָהּ מִקּוֹל שַׁאֲגָתוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֵּ֙דַע֙ אַלְמְנוֹתָ֔יו וְעָרֵיהֶ֖ם הֶחֱרִ֑יב וַתֵּ֤שַׁם אֶ֙רֶץ֙ וּמְלֹאָ֔הּ מִקּ֖וֹל שַׁאֲגָתֽוֹ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וידע אלמנותיו" - מענה את הנשים והורג את בעליהן ויש פותרין אלמנותיו כמו ארמנותיו וידע לשון פגור והרס כמו וגבוה ממרחק יידע (תהלים קל"ח)

"ועריהם החריב" - שנתן מס על הארץ לתת לפרעה בכל שנה כמו שנאמר (מלכים בג)

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"וידע אלמנותיו", שהכפיר אין דרכו לצאת מסוכתו והוא ידע לצאת אל אולמי שעריו, שהם החדרים החיצונים של ביתו, ר"ל שטרף טרף חוץ מא"י, "ועריהם" של שכני א"י "החריב", כי החל לעשות מלחמה בשכנים סביבו שנתן נבוכדנצר תחת רשותו, כמו שנראה בירמיה (סי' כ"ז) שבאו אליו מלאכי גוים אדום ועמון וצור ומואב, וכמש"פ שם:


ביאור המילות

"אלמונותיו". האולם הוא החדר שלפני הבית או החצר, ומצייר במליצה היציאה חוץ ממקומו הפנימי אל אולמות שלפני השער:

"ותשם". שרשו שמם, או ישם, או אשם, ונפל האל"ף וכולם מענין שממה:
 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ותשם" - א"י והאנשים הממלאים אותה נעשו שממה מפחד קול שאגתו ולפי שהמשילו לכפיר אמר לשון הנופל בכפיר אריות המחריד בקול שאגתו

"וידע אלמנותיו" - שבר והרס ארמנות בני עמו והחריב עריהם

מצודת ציון

"וידע" - ענין שבירה כמו ויודע בהם את אנשי סכות (שופטים ח)

"אלמנותיו" - כמו ארמנותיו ובאה הלמ"ד במקום הרי"ש וכן התוציא מזרות (איוב לח)והוא כמו מזלות ובאה הרי"ש במקום הלמ"ד או יתכן שהוא שהוא מלשון אולם

"החריב" - מלשון חורבן

"ותשם" - מלשון שממון

<< · מ"ג יחזקאל · יט · ז · >>