פתיחת התפריט הראשי

מ"ג יחזקאל יז טז

מקראות גדולות יחזקאל


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
חי אני נאם אדני יהוה אם לא במקום המלך הממליך אתו אשר בזה את אלתו ואשר הפר את בריתו אתו בתוך בבל ימות

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
חַי אָנִי נְאֻם אֲדֹנָי יְהוִה אִם לֹא בִּמְקוֹם הַמֶּלֶךְ הַמַּמְלִיךְ אֹתוֹ אֲשֶׁר בָּזָה אֶת אָלָתוֹ וַאֲשֶׁר הֵפֵר אֶת בְּרִיתוֹ אִתּוֹ בְתוֹךְ בָּבֶל יָמוּת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
חַי־אָ֗נִי נְאֻם֮ אֲדֹנָ֣י יֱהֹוִה֒ אִם־לֹ֗א בִּמְקוֹם֙ הַמֶּ֙לֶךְ֙ הַמַּמְלִ֣יךְ אֹת֔וֹ אֲשֶׁ֤ר בָּזָה֙ אֶת־אָ֣לָת֔וֹ וַאֲשֶׁ֥ר הֵפֵ֖ר אֶת־בְּרִית֑וֹ אִתּ֥וֹ בְתוֹךְ־בָּבֶ֖ל יָמֽוּת׃


מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"חי אני", ופי' מ"ש הימלט העושה אלה, כי נבוכדנצר יבא עליו למלחמה ובבבל ימות:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אשר בזה את אלתו" - בזה את השבועה שהשביעו ועבר עליה

"אתו" - עם המלך הממליכו בתוך בבל ימות (ועם שכבר אמר במקום המלך חזר לומר שוב אתו בתוך בבל לפי שארכו הדברים באמרו אשר בזה וגו' וכן דרך המקרא) וזה פתרון נתוק השרשים וגו' ור"ל שנבוכדנצר יעקור מצדקיהו שרשי המלוכה כי לא ימלוך עוד מי מזרעו ויקצץ פרי בטנו כי שחט את בניו והגלה את העם

"אם לא" - הוא ענין לשון שבועה