מ"ג יחזקאל יא טו
<< · מ"ג יחזקאל · יא · טו · >>
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בן אדם אחיך אחיך אנשי גאלתך וכל בית ישראל כלה אשר אמרו להם ישבי ירושלם רחקו מעל יהוה לנו היא נתנה הארץ למורשה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בֶּן אָדָם אַחֶיךָ אַחֶיךָ אַנְשֵׁי גְאֻלָּתֶךָ וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל כֻּלֹּה אֲשֶׁר אָמְרוּ לָהֶם יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלַ͏ִם רַחֲקוּ מֵעַל יְהוָה לָנוּ הִיא נִתְּנָה הָאָרֶץ לְמוֹרָשָׁה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בֶּן־אָדָ֗ם אַחֶ֤יךָ אַחֶ֙יךָ֙ אַנְשֵׁ֣י גְאֻלָּתֶ֔ךָ וְכׇל־בֵּ֥ית יִשְׂרָאֵ֖ל כֻּלֹּ֑ה אֲשֶׁר֩ אָמְר֨וּ לָהֶ֜ם יֹשְׁבֵ֣י יְרוּשָׁלַ֗͏ִם רַֽחֲקוּ֙ מֵעַ֣ל יְהֹוָ֔ה לָ֥נוּ הִ֛יא נִתְּנָ֥ה הָאָ֖רֶץ לְמוֹרָשָֽׁה׃
רש"י
"וכל בית ישראל" - שהלכו בגולה
"אשר אמרו להם" - אשר אמרו עליהם יושבי ירושלי' שלא גלו עם יכני' שהמליך עליהם נבוכדנצר את צדקיהו ועתה גם הם משחקים על אחיהם שגלו ואומרי' עליהם רחקו מעל ה'מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"גאולתך" - כן יקרא הקרוב על כי הוא ראוי לגאול נחלתו מיד הלוקח וכן כי גואל אתה (רות ג)
"למורשה" - מלשון ירושה
מצודת דוד
"וכל בית ישראל כלה" - הוא הגלות הכללי בימי הושע בן אלה כמ"ש (במלכים ב' י"ז)
"אשר אמרו להם" - אשר יושבי ירושלים אמרו על כל אנשי הגליות האלה הנה הם רחקו מעל ה' וממקדשו והשליכם לארצות רחוקות ולא ישגיח בהם מעתה וכל א"י בכללה נתנה לנו למורשה ואנחנו נשב בכולה עד עולם וא"כ שמחים הם בצרתם וחושבים לרשת ארצם וכאומר איך א"כ תצעק על מות האנשים הרשעים ההמה
"אחיך אחיך אנשי גאולתך" - אמר שלש פעמים אחד נגד גלות ארץ זבולון וארץ נפתלי בימי פקח בן רמליהו כמ"ש (במלכים ב') ואחד נגד גלות אנשי עבר הירדן כמ"ש (בדברי הימים א') ואחד נגד גלות יהודה בימי יהויקים ובימי יהויכיןמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"רחקו". ציווי, ע"י שאתם רחוקים במקום אל תקרבו עוד אליו:
"לנו היא", ר"ל הארץ, ומוסיף נתנה למורשה ירושת עולם:<< · מ"ג יחזקאל · יא · טו · >>