מצודות על יחזקאל יא
<< · מצודות על יחזקאל · יא · >>
פסוק א
מצודת דוד
"עשרים וגו'" - ר"ל שם עמדו כ"ה איש ובין האנשים ההם ראיתי את יאזניה וגו'
"אל שער בית ה' הקדמוני" - ר"ל אל שער ההיכל המזרחי ולתוספת ביאור אמר הפונה קדימה לא השער הפונה למערב לבית קה"ק
"ותשא" - רוח אלהים נשא אותי במראה הנבואהפסוק ב
מצודת דוד
"החושבים" - אשר חושבים און ויועצים בעיר הזאת עצת רעפסוק ג
מצודת דוד
"היא הסיר" - ירושלים היא הסיר שמבשלין בו ואנחנו הבשר המושם בסיר ר"ל כשם שאין הבשר יוצא מן הסיר עד גמר בישולו כן אנחנו לא נצא מן העיר הזאת עד גמר הבישול והוא ביום המיתה
"האומרים" - אשר יאמרו בעצתם לא בזמן קרוב יהיה היעוד הרע שהנביא מייעד על העיר הזאת ולכן בנות בתים רצה לומר אם כן אין לנו עסק כי אם לבנות בתים כי בהם נשב ימים רבים
מצודת ציון
"הסיר" - הקדרה כמו סיר נפוח (ירמיהו א)פסוק ד
מצודת דוד
"הנבא וגו'" - כפל הדבר לזרזו
"לכן" - הואיל וכן יאמרו הנבא עליהם הפוך אמריהםפסוק ה
מצודת דוד
"ומעלות רוחכם" - ר"ל לא בלבד ידעתי אמריכם כי אף המחשבות העולות על רוחכם ידעתי אני בכל פרט ופרט
"כן אמרתם" - כדבר הזה לא בקרוב וגו' אמרתם אתם בית ישראל ועל בני יהודה יאמר
"ותפול" - חנתה עלי רוח הנבואה
"אמור" - אל אנשי ירושלים
מצודת ציון
"ותפול" - ענין חניה
"ומעלות" - מלשון עליה
"רוחכם" - ענין מחשבה ורצוןפסוק ו
מצודת דוד
"הרביתם" - ר"ל ובעבור הדברים והמחשבות האלו אשר תחשובו שלא תגלו מן העיר תוסיפו לעשות הרע ותרבו חללים בעיר הזאת ותמלאו החוצות חלליםפסוק ז
מצודת דוד
"ואתכם" - אבל עליכם גזרתי להוציא מתוכה ואתכם אוציא מתוכה ללכת גולה ולא יתקיים אמריכם בעצמכם
"לכן" - הואיל וכן עשיתם לכן כה אמר ה' חלליכם וגו' ר"ל הנה עתה נתקיים אמריכם שאמרתם היא הסיר וגו' כי חלליכם אשר הרגתם בתוכה המה הבשר ולעומת פגרי החללים דימה העיר אל הסיר שמשימים בה את הבשר כי כן שמתם בה פגרי חללים
מצודת ציון
"הוציא" - כמו להוציא או כמו אוציאפסוק ח
מצודת דוד
"חרב יראתם" - מחרב מלך בבל יראתם וחרב אביא עליכם ממנופסוק ט
מצודת ציון
"זרים" - עמים נכרים
"שפטים" - משפט גמולפסוק י
מצודת דוד
"וידעתם" - אז תדעו שאני ה' הנאמן לשלם גמול
"על גבול ישראל" - סמוך לגבול ישראל אשפוט אתכם והוא ברבלה בארץ חמת כמ"ש ויעלהו וגו' רבלתה וגו' וישחט מלך בבל את בני צדקיהו וגו' ואת כל חורי יהודה שחט מלך בבל ואת עיני צדקיה עור (ירמיהו לט)
מצודת ציון
"על גבול" - סמוך לגבולפסוק יא
מצודת דוד
"ואתם" - אבל אתם תהיו בתוכה דומה לבשר המצטמק בתוך הסיר כי שמה תהיו נמקים ונמסים אבל לא תמותו בה כי על גבול ישראל ברבלה בארץ חמת שם אשפוט אתכם משפט מות
"היא" - ירושלים לא תהיה לעומתכם כסיר המשמרת הבשר המושם בתוכה עד גמר הבישול כי לא תהיו בה עד יום המיתה
מצודת ציון
"אל גבול" - כמו על גבולפסוק יב
מצודת דוד
"וידעתם" - אז תדעו אשר אני ה' הנאמן לשלם גמול על אשר לא הלכתם בחוקי
"וכמשפטי הגוים וגו'" - לעבוד עבודת כוכבים כמותםפסוק יג
מצודת דוד
"כלה אתה עושה" - וכי אתה עושה כלה את השארית לבל יותר מי ועל שראהו מת פתאום והיה מראשי העם חשב שמא כן ימותו כולם
"מת" - מיתה פתאומית
"ואפול וגו'" - להשתחוות ולבקש רחמים
"ופלטיהו" - אחד מן השרים שעמדו בפתח השער
"כהנבאי" - כאשר נבאתי הנבואה ההיא כי במראה הנבואה היה נראה לו כאלו מתנבא הדבר הזה וכאשר צוה לו המקום כמ"ש למעלה לכן הנבא עליהם וגו'
מצודת ציון
"אהה" - הוא ענין לשון יללה
"כלה" - כמו הכלה בה"א התימהפסוק טו
מצודת דוד
"וכל בית ישראל כלה" - הוא הגלות הכללי בימי הושע בן אלה כמ"ש (במלכים ב' י"ז)
"אשר אמרו להם" - אשר יושבי ירושלים אמרו על כל אנשי הגליות האלה הנה הם רחקו מעל ה' וממקדשו והשליכם לארצות רחוקות ולא ישגיח בהם מעתה וכל א"י בכללה נתנה לנו למורשה ואנחנו נשב בכולה עד עולם וא"כ שמחים הם בצרתם וחושבים לרשת ארצם וכאומר איך א"כ תצעק על מות האנשים הרשעים ההמה
"אחיך אחיך אנשי גאולתך" - אמר שלש פעמים אחד נגד גלות ארץ זבולון וארץ נפתלי בימי פקח בן רמליהו כמ"ש (במלכים ב') ואחד נגד גלות אנשי עבר הירדן כמ"ש (בדברי הימים א') ואחד נגד גלות יהודה בימי יהויקים ובימי יהויכין
מצודת ציון
"גאולתך" - כן יקרא הקרוב על כי הוא ראוי לגאול נחלתו מיד הלוקח וכן כי גואל אתה (רות ג)
"למורשה" - מלשון ירושהפסוק טז
מצודת דוד
"לכן" - הואיל ואומרים שלא אשגיח בהם מעתה אמור להם כה אמר ה' עם כי הרחקתים ממקדשי ומארצם להיות גולים ועם כי פזרתים בארצות העמים אבל הנה מהשגחתי לא רחקו כי בהארצות אשר באו שמה אהיה להם למקדש מעט ר"ל אשרה שכינתי בבתי הכנסיות שלהם ועם כי רחקו מן מקדשי שהוא המקדש הגדול אשר בירושלים יהיה להם במקומו מקדש מעט
מצודת ציון
"הפיצותים" - ענין פזור כמו כי נפץ העם (שמואל א יג)פסוק יז
מצודת דוד
"לכן אמור" - הואיל ואומרים שאנשי הגליות האלה לא ישובו לעולם לארצם והם יירשוה לכן אמור אליהם כה אמר ה' וקבצתי וגו' ר"ל כן אמר ה' וכן אעשה ואקבץ אתכם וגו' ואז אחזיר לכם את אדמת ישראל ועל ימי המשיח יאמרפסוק יח
מצודת דוד
"והסירו וגו'" - ר"ל השקוצים והתועבות הנעשים בה עתה יסירו מתוכה כלומר אז לא יהיה נעשה בה עוד
מצודת ציון
"שקוציה" - ענין תעוב ומאוספסוק כ
מצודת דוד
"למען" - באופן שילכו בחוקותי וישמורו משפטי בלבם ויעשו אותם
"והיו לי לעם" - להאמין בי ולשמור מצותי
"ואני אהיה להם לאלהים" - להציל ולהושיע אותם
מצודת ציון
"למען" - ענינו כמו באופן וכן למען יחרבו (לעיל ו)פסוק כא
מצודת דוד
"ואל לב וגו'" - ר"ל אבל האנשים הרשעים הנשארים בירושלים אשר לבם הולך אל תוכיות השקוצים והתועבות לא ישארו בה לעולם לרשת חלקם כי גמול דרכם אתן בראשם ויגלו ממנה למרק עוונם
מצודת ציון
"לב" - תוכיות הדבר ועיקרו יקרא לב וכן בלב ים (שמות טו)
"נתתי" - כמו אתן כי דברי הנבואה ברורה כאלו כבר נעשתהפסוק כב
מצודת דוד
"עליהם" - על הכרובים
"לעומתם" - לעומת הכרובים בשוה להם
"וישאו הכרובים" - הרימו כנפיהם להסתלק מן המקום ההואפסוק כד
מצודת דוד
"ויעל מעלי" - ואז נסתלק מעלי המראה אשר ראיתי
"ורוח" - רוח הנבואה לקחני משם והביאני אל ארץ כשדים
"במראה ברוח אלהים" - במראה הנבואה נראה לי כאלו הביאני אל ארץ כשדים כי באמת שם היה אבל מתחלה נראה לי במראה הנבואה כאלו בא לירושלים כמ"ש ותבא אותי ירושלמה במראות אלהים (לעיל ח) ועתה נראה לו במראה הנבואה כאלו חזר למקומו
מצודת ציון
"נשאתני" - ענין לקיחה כמו ישא ברכה (תהלים כד)פסוק כה
מצודת דוד
"את כל דברי ה' וגו'" - כל הדברים אשר הראוהו בשנה הששית שאז הובא לירושלים במראה הנבואה
"אל הגולה" - אל אנשי הגולה למען ישלחו הדברים לקרוביהם לירושלים
<< · מצודות על יחזקאל · יא · >>