פתיחת התפריט הראשי

מ"ג יחזקאל טז לא

מקראות גדולות יחזקאל


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בבנותיך גבך בראש כל דרך ורמתך עשיתי [עשית] בכל רחוב ולא הייתי [היית] כזונה לקלס אתנן

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בִּבְנוֹתַיִךְ גַּבֵּךְ בְּרֹאשׁ כָּל דֶּרֶךְ וְרָמָתֵךְ עשיתי [עָשִׂית] בְּכָל רְחוֹב וְלֹא הייתי [הָיִית] כַּזּוֹנָה לְקַלֵּס אֶתְנָן.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בִּבְנוֹתַ֤יִךְ גַּבֵּךְ֙ בְּרֹ֣אשׁ כׇּל־דֶּ֔רֶךְ וְרָמָתֵ֥ךְ עשיתי עָשִׂ֖ית בְּכׇל־רְח֑וֹב וְלֹא־הָיִ֥ית הייתי כַּזּוֹנָ֖ה לְקַלֵּ֥ס אֶתְנָֽן׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בבנותיך גבך" - כמו בבנותך לשון בנין

"לקלס אתנן" - לדבר ולהתהלל באתנן יפה שנותנין לה וכן כל לשון קלס לשון דבור פארלי"ץ בלע"ז

"אתנן" - הוא לשון שכירות לויאי"ץ בלע"ז

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"בבנותיך גבך בראש כל דרך", שהלא זאת לא תעשה רק זונה שלטת שאין לה יראה מבעלה, ושכוונתה בשביל אתנן, שאז תפקיר עצמה לכל ותפרסם זנותה כדי שירבו הבאים אליה וירבו אתנניה, וא"כ "למה לא היית כזונה לקלס אתנן?" מוסיף עוד לאמר, הלא גם.


ביאור המילות

"לקלס". הוא המאמר שעושים לצחוק ולגנאי כמ"ש (ירמיה כ' ח'), ר"ל שהיא צוחקת על האתנן שהוא מעט ומבקשת אתנן יותר גדול:

(לא-לג) "זונה מנאפת". מנפאת תקרא ע"ש פעולת הניאוף, ובשם זונה תקרא מצד ההפקר והיציאה מרשות בעלה, (כמ"ש באילת השחר כלל תקכ"ח), וכשבאו נרדפים תקרא מנאפת אם היא בצנעה ותחת רשות בעלה. וזונה, אם היא בפרהסיא וביציאה מרשות בעלה:

"אתנן, נדה". האתנן שרשו נתן, המתן שיתנו להזונה בעת הבעילה. והנדה והנדן, היא מה שיתנו להאשה המיוחדת למשכב:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ולא היית כזונה" - ר"ל לא היית כשאר הזונות המלעגת על מיעוט האתנן למען ירבו לה וכאלו אין חמדתה על הזנות כי אם על שכר האתנן כי אתה לא שאלת אתנן כי חמדתך על הזנות לבד ר"ל הנה מהראוי הוא שהאלהים הנעבד ישפיע טובה לעובדיו ואתה הנה על חנם עבדת להם

"בבנותיך" - במה שתבנה לך מקום גבוה בראש כל דרך מהדרכים למען יהיה נמצא לכל עובר ושב מקום ניכר לזנות עמך ובנין רם עשית לך בכל רחוב להיות מקום מוכן לזנות בכל מקום

מצודת ציון

"לקלס" - ענין לעג כמו וקלסה לכל הארצות (לקמן כב)

"אתנן" - כן יקרא מתן הזונה כמו לא תביא אתנן זונה (דברים כג)