מ"ג יחזקאל טז כז


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והנה נטיתי ידי עליך ואגרע חקך ואתנך בנפש שנאותיך בנות פלשתים הנכלמות מדרכך זמה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהִנֵּה נָטִיתִי יָדִי עָלַיִךְ וָאֶגְרַע חֻקֵּךְ וָאֶתְּנֵךְ בְּנֶפֶשׁ שֹׂנְאוֹתַיִךְ בְּנוֹת פְּלִשְׁתִּים הַנִּכְלָמוֹת מִדַּרְכֵּךְ זִמָּה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהִנֵּ֨ה נָטִ֤יתִי יָדִי֙ עָלַ֔יִךְ וָאֶגְרַ֖ע חֻקֵּ֑ךְ וָאֶתְּנֵ֞ךְ בְּנֶ֤פֶשׁ שֹׂנְאוֹתַ֙יִךְ֙ בְּנ֣וֹת פְּלִשְׁתִּ֔ים הַנִּכְלָמ֖וֹת מִדַּרְכֵּ֥ךְ זִמָּֽה׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"חוקך" - מזונותיך בימי שפוט השופטי'

"ואתנך בנפש שנאותיך" - בימי שמשון

"הנכלמות מדרכך זמה" - תרגם יונתן דאילו שלחית לוותהון נביי איתכנעו ולא היו הולכים בדרך זמתך

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"ואגרע" - מלשון גרעון וחסרון

"חקיך" - ר"ל מזון קבוע וכן ואכלו את חוקם (בראשית מז)

"בנפש" - ענין רצון כמו אם יש את נפשכם (שם כג)

"הנכלמות" - מלשון כלימה ובושה

"זמה" - ענינו גנות ורשע כמו כי זמה עשו (הושע י

מצודת דוד

"ואגרע" - מנעתי ממך חוק המזון שקבעתי לך ומסרתי אותך ברצון שונאיך לעשות בך רצונם והשונאים היו בנות פלשתים אשר המה נכלמות ומתביישות מדרכך דרך זמה כי כן דרך נשים צנועות שהנה מתביישות כשרואות הפלגת הפקר הזונות וכאומר והנה בנות פלשתים הנם טובות וכשרות ממך ור"ל חסרתי מישראל רוב הטובה שהשפעתי להם מאז ומסרתיך ביד פלשתים הטובים ממך במעשיהם

"נטיתי ידי" - להכות בך

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"והנה נטיתי ידי עליך" כי אז הכהו מכה אחר מכה כמ"ש בדה"ב (סימן כ"ח), ולבסוף פשטו פלשתים בערי השפלה והנגב ליהודה וישבו שם, וז"ש "ואגרע חקך", שלקח מהם ערים בא"י, "ואתנך בנפש שנאתיך בנות פלשתים" שהם היו תמיד שונאים לישראל, והם "הנכלמות מדרכך זימה", שהם לא הרעו מעשיהם כ"כ כמו ישראל:

ביאור המילות

"חקך". דבר הקצוב לך, כמו כי חק לכהנים מאת פרעה:

" ואתנך בנפש". ברצון, כמו אל תתנני בנפש צרי: