מ"ג יחזקאל ז כא

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ונתתיו ביד הזרים לבז ולרשעי הארץ לשלל וחללה [וחללוהו]

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּנְתַתִּיו בְּיַד הַזָּרִים לָבַז וּלְרִשְׁעֵי הָאָרֶץ לְשָׁלָל וחללה [וְחִלְּלוּהוּ].

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּנְתַתִּ֤יו בְּיַֽד־הַזָּרִים֙ לָבַ֔ז וּלְרִשְׁעֵ֥י הָאָ֖רֶץ לְשָׁלָ֑ל וחללוה וְחִלְּלֽוּהוּ׃

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת ציון

"הזרים" - נכרים

"וחללוהו" - מלשון חולין ובזיון

מצודת דוד

"וחללוהו" - עשאוהו חולין ומבוזה

"לבז" - לקחת כל הנמצא בה

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"ונתתיו", שיבואו זרים על ארצם ויבוזו את הכסף, ויש הבדל בין "בז ושלל" שהנשאר אחר שנפלו הבעלים במלחמה נקרא שלל, ומה שהאויב בוזז ולוקח ביד חזקה נקרא בז, "הזרים" יבואו "ויבוזו" את כספם, "והשלל" הנשאר שלא יבוזו זרים "יקחו רשעי הארץ, וחללוהו" ובזה יחללו הגאון והעדי הזה (כמו וחללו יפעתך לקמן כ"ח):

ביאור המילות

"לבז", לשלל. השלל הוא הנשאר אחר המלחמה, ואם בוזזים אותו אנשי החיל איש לו, נקרא בז, כמ"ש (ישעיה ח' ב'), ופה מה שישאר ולא יבוזו הזרים הוא השלל, ויקחוהו רשעי הארץ:

<< · מ"ג יחזקאל · ז · כא · >>