מ"ג יחזקאל ז ג
<< · מ"ג יחזקאל · ז · ג · >>
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עתה הקץ עליך ושלחתי אפי בך ושפטתיך כדרכיך ונתתי עליך את כל תועבתיך
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
עַתָּה הַקֵּץ עָלַיִךְ וְשִׁלַּחְתִּי אַפִּי בָּךְ וּשְׁפַטְתִּיךְ כִּדְרָכָיִךְ וְנָתַתִּי עָלַיִךְ אֵת כָּל תּוֹעֲבֹתָיִךְ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
עַתָּה֙ הַקֵּ֣ץ עָלַ֔יִךְ וְשִׁלַּחְתִּ֤י אַפִּי֙ בָּ֔ךְ וּשְׁפַטְתִּ֖יךְ כִּדְרָכָ֑יִךְ וְנָתַתִּ֣י עָלַ֔יִךְ אֵ֖ת כׇּל־תּוֹעֲבוֹתָֽיִךְ׃
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"ונתתי עליך" - ר"ל אשלם לך
"עתה" - ר"ל בזמן קרוב יבוא הקץ עליך
"כדרכיך" - כפי דרכיךמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- א) בהשקף על תכונת נפש החוטאים, אם השתרשו החטאים במדות נפשו ותכונותיו עד שנפשו ומחשבותיו מלאים ממזימת החטא ואינם מקריים מצד התאוה לפי שעה וז"ש "ושפטתיך כדרכיך",
- ב) בהשקף על כמות החטאים עצמם ורבוים, וז"ש "ונתתי עליך את כל תועבותיך":
ביאור המילות
(ג-ד) "כדרכיך", הדרכים הם המדות ודרכי הנפש, שהם שורש להמעללים והפעולות, וזה ההבדל תמיד בין דרכים ומעללים, דרכים ותועבות, כמ"ש (ירמיה י"א י"ח) ולפעמים יעשה אדם מעשה רע מצד הכרח טבעו, למשל מצד שטבעו נוטה לכעס או לגאוה או תאוה וכד', ואז אין כל המעשה מתיחסת אליו, כי טבע יצירתו הכריחו לזה, אבל אחר שאשפט על פי דרכיך אתן את כל תועבותיך עליך, כי לא חטאת מפני הכרח הטבע, רק מרצון ומשרירות לבך ולכן אמר דרכיך עליך אתן, ר"ל שאינם מצד טבע יצירתך רק מבחירתך, ועי"כ ותועבותיך בתוכך תהיינה, כי חטאת בזדון ובשאט נפש:
"לא תחוס עיני ולא אחמול", ההבדל בין חמל חוס ורחם, בארתי (ישעיה י"ג. ירמיה י"ג י"ד כ"א ז'. יחזקאל סימן ח', וסי' ט', וסי' ט"ז):<< · מ"ג יחזקאל · ז · ג · >>