פתיחת התפריט הראשי

מ"ג יחזקאל ו יד

מקראות גדולות יחזקאל


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ונטיתי את ידי עליהם ונתתי את הארץ שממה ומשמה ממדבר דבלתה בכל מושבותיהם וידעו כי אני יהוה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְנָטִיתִי אֶת יָדִי עֲלֵיהֶם וְנָתַתִּי אֶת הָאָרֶץ שְׁמָמָה וּמְשַׁמָּה מִמִּדְבַּר דִּבְלָתָה בְּכֹל מוֹשְׁבוֹתֵיהֶם וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי יְהוָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְנָטִ֤יתִי אֶת־יָדִי֙ עֲלֵיהֶ֔ם וְנָתַתִּ֨י אֶת־הָאָ֜רֶץ שְׁמָמָ֤ה וּמְשַׁמָּה֙ מִמִּדְבַּ֣ר דִּבְלָ֔תָה בְּכֹ֖ל מוֹשְׁבֽוֹתֵיהֶ֑ם וְיָדְע֖וּ כִּֽי־אֲנִ֥י יְהֹוָֽה׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"שממה" - מאין יושב

"משמה" - תמהון שיתמהו עליה רואיה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"שאטה ידי עליהם ונתתי הארץ שממה" ותהיה "משמה" יותר "ממדבר דבלתה" שהיתה שממה מאד, וזה יהיה "במקומות מושבותיהם" בענין שמקום שהיה יותר מיושב יגדל חורבנו ביותר, ובזה ידעו "כי אני ה'":


ביאור המילות

"שממה ומשמה", משמה גדול מן שממה, מורה על התמדת השממון, ועל שישמו ע"י אחרים שזה גדר בנין הכבד. ועל כן כפל שמה ומשמה (לקמן כ"ג ל"ג, ל"ג כ"ח, ל"ה ג'):

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת ציון

"ומשמה" - ענין תמהון

"דבלתה" - כמו רבלתה ברי"ש וכן דעואל רעואל (במדבר א ב)והוא המקום שישב בה נבוכדנצר בעת שהביאו לו את צדקיהו כמ"ש ויעלו אותו אל מלך בבל רבלתה בארץ חמת (ירמיהו נב)ויתכן שהיא חמת רבה והיא בצפון ארץ ישראל ונזכר בסוף הספר בגבולי ארץ ישראל לעתיד