פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות יחזקאל


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר אלי בן אדם עמד על רגליך ואדבר אתך

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר אֵלָי בֶּן אָדָם עֲמֹד עַל רַגְלֶיךָ וַאֲדַבֵּר אֹתָךְ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֖אמֶר אֵלָ֑י בֶּן־אָדָם֙ עֲמֹ֣ד עַל־רַגְלֶ֔יךָ וַאֲדַבֵּ֖ר אֹתָֽךְ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויאמר אלי בן אדם וגו'" - בן אדם קורא ליחזקאל מתוך שראה המרכבה הולך בין [בני][1] עלייה ומשתמש בה כמלאכים לומר אין כאן ילוד אשה אלא זה (כ"ן הטעי"ם אי"ש אח"ד לר' והנאה"ו) ול"נ שלא קראו בן אדם אלא בשביל שלא תהא דעתו רחבה עליו מתוך שהיה גס לבו במראה המרכבה ובמלאכת עליונים סא"א

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"עמוד" - לפי שנפל על פניו אמר לו עמוד על רגליך

"בן אדם" - קראו בן אדם כדי שלא יתגאה ויחשוב עצמו כאחד מן המלאכים לפי שראה המראה הגדולה הזאת

מצודת ציון

"אותך" - כמו אתך והתי"ו בדג"ש ור"ל עמך


  1. ^ כך הגירסה ברש"י וילנא תרנ"ה, ובלא המילה "בני" אין מובן לדברים.