פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות יואל


תוכן עניינים

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כגבורים ירצון כאנשי מלחמה יעלו חומה ואיש בדרכיו ילכון ולא יעבטון ארחותם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כְּגִבּוֹרִים יְרֻצוּן כְּאַנְשֵׁי מִלְחָמָה יַעֲלוּ חוֹמָה וְאִישׁ בִּדְרָכָיו יֵלֵכוּן וְלֹא יְעַבְּטוּן אֹרְחוֹתָם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כְּגִבּוֹרִ֣ים יְרֻצ֔וּן כְּאַנְשֵׁ֥י מִלְחָמָ֖ה יַעֲל֣וּ חוֹמָ֑ה וְאִ֤ישׁ בִּדְרָכָיו֙ יֵֽלֵכ֔וּן וְלֹ֥א יְעַבְּט֖וּן אֹרְחוֹתָֽם׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

כְּגִבָּרַיָא רָהֲטִין כְּגַבְרֵי עָבְדֵי קְרָבָא סַלְקִין לְשׁוּרָא וּגְבַר בְּאוֹרְחֵיהּ אָזְלִין וְלָא מְעַכְּבִין אוֹרְחָתְהוֹן:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ולא יעבטון" - אין לו דמיון ופתרונו לפי עניינו לא יעקלון

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כגבורים", עתה מצייר איך יכבשו את חומת העיר שתחלה "ירוצון" אל החומה "כגבורים", כי העם יערכו מלחמה מן החומה ובפתח השער וצריך לרוץ בגבורה להגיע עד החומה ולהבריח הלוחמים, ואח"כ צריך לדעת תכסיסי מלחמה איך לעלות אל החומה, ועל זה אמר "כאנשי מלחמה יעלו חומה", ואז יסדרו לאנשי החיל דרך מיוחד לכל גדוד ועוד ישאירו לעצמם א¥רח צדדי שיוכל להטות אליו אם יצטרך ללכת אל הצד או לסבב את האויב וזה נקרא א¥רח ועל זה אמר "איש בדרכיו ילכון" שהוא הדרך הגדול וגם "לא יעבטון ארחותם" שהוא הארח הצדדי:

ביאור המילות

"כגבורים, כאנשי מלחמה". הגבור בטבע והאיש מלחמה יודע תכסיסי מלחמה (ישעיה ג'):

"בדרכיו, אורחותם, במסלתו". דרך הוא הגדול וממנו יסתעפו ארחות אל הצד, ומסלה היא הסלולה וכבושה, וציינתי מקום באור הבדליהם (ישעיה נ"ט ז').

"לא יעבטון". מענין העבט תעביטנו, לא ישאיל ארח הצדדי לאחר רק ישאר לו לעת הצורך:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואיש" - כל אחד ילך בדרכו המיוחד לו ולא ילכו באורח מעוקם ומותעה

מצודת ציון

"יעבטון" - אין לו דמיון ופתרונו לפי ענינו הוא ענין עקום ומעוקל

"אורחותם" - מלשון אורח ודרך

<< · מ"ג יואל · ב · ז · >>