פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות יואל


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תקעו שופר בציון והריעו בהר קדשי ירגזו כל ישבי הארץ כי בא יום יהוה כי קרוב

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
תִּקְעוּ שׁוֹפָר בְּצִיּוֹן וְהָרִיעוּ בְּהַר קָדְשִׁי יִרְגְּזוּ כֹּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ כִּי בָא יוֹם יְהוָה כִּי קָרוֹב.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
תִּקְע֨וּ שׁוֹפָ֜ר בְּצִיּ֗וֹן וְהָרִ֙יעוּ֙ בְּהַ֣ר קׇדְשִׁ֔י יִרְגְּז֕וּ כֹּ֖ל יֹשְׁבֵ֣י הָאָ֑רֶץ כִּי־בָ֥א יוֹם־יְהֹוָ֖ה כִּ֥י קָרֽוֹב׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

תִּקְעוּ שׁוֹפָרָא בְּצִיוֹן יַבִּיבוּ בְּטוּר קוּדְשִׁי יְזוּעוּן כָּל יַתְבֵי אַרְעָא אֲרֵי מְטָא יוֹמָא לְמֵיתֵי מִן קֳדָם יְיָ אֲרֵי קָרִיב:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"תקעו שופר" - להשמיעם שישובו בתשובה בטרם תבואתם הרעה הזאת

"יום ה'" - מה שאמרנו למעלה

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"תקעו", (עד עתה דבר על העת שהודיע ביאת הארבה ע"י הנביא שראה גזרה זו בנבואה, ועתה מתחיל ענין שני, מדבר על העת שכבר התעורר הארבה והתחיל לבא על הארץ), "תקעו שופר" כדין שמתריעים על הצרות, והנה התקיע' היתה משמשת לאסוף את העם וע"ז צוה "שיתקעו בציון" בכל העיר למען ישמעו כל אנשי העיר, והתרועה היתה משמשת לעורר חרדה כדי שישובו בתשובה, ועל זה אמר "והריעו בהר קדשי" שהוא בבהמ"ק, ועי"כ "ירגזו כל יושבי הארץ" ויפחדו מה', "כי בא יום ה' כי קרוב", ר"ל כי אצל בשר ודם לא נוכל לאמר שבאה גזרתו רק אם בא ממש, כי כל עוד שלא בא, המקום מפסיק ויוכל להיות שיתעכב ולא יבא, אבל אצל ה' כל שהזמן קרוב ואין הפסק הזמני נוכל לומר שכבר בא כי אין דבר חוצץ בעד גזרתו, ואחר שהזמן קרוב כבר בא יום ה':


ביאור המילות

"תקעו, הריעו". עי' הושע (ה' ח'), וכתיב ובהקהיל את הקהל תתקעו ולא תריעו, וביום שמחתכם ותקעתם וכי תבואו מלחמה והרעותם:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי בא" - כאלו כבר בא

"יום ה'" - הפורענות מה'

"ירגזו" - מחרדת קול שופר יחרדו

"בהר קדשי" - זה ציון וכפל הדבר במ"ש

"תקעו שופר" - להזהיר את העם על התשובה

מצודת ציון

"והריעו" - מלשון תרועה

"ירגזו" - ענין תנועת חרדה כמו רגזו ואל תחטאו (שם ד)

מ"ג יואל · ב · א · >>