מ"ג יואל א יב
<< · מ"ג יואל א · יב · >>
תוכן עניינים
מקרא
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הגפן הובישה והתאנה אמללה רמון גם תמר ותפוח כל עצי השדה יבשו כי הביש ששון מן בני אדם
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הַגֶּפֶן הוֹבִישָׁה וְהַתְּאֵנָה אֻמְלָלָה רִמּוֹן גַּם תָּמָר וְתַפּוּחַ כָּל עֲצֵי הַשָּׂדֶה יָבֵשׁוּ כִּי הֹבִישׁ שָׂשׂוֹן מִן בְּנֵי אָדָם.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הַגֶּ֣פֶן הוֹבִ֔ישָׁה וְהַתְּאֵנָ֖ה אֻמְלָ֑לָה רִמּ֞וֹן גַּם־תָּמָ֣ר וְתַפּ֗וּחַ כׇּל־עֲצֵ֤י הַשָּׂדֶה֙ יָבֵ֔שׁוּ כִּי־הֹבִ֥ישׁ שָׂשׂ֖וֹן מִן־בְּנֵ֥י אָדָֽם׃
תרגום יונתן (כל הפרק)
רש"י (כל הפרק)
"הגפן הובישה והתאנה אומללה" - נכרתה פסק פריה
"הוביש" - כמו יבשמלבי"ם (כל הפרק)
"הגפן הובישה, והתאנה אמללה" שהעובדים בנטיעת כרמים הם יטעו כל מיני עצי פירות וכולם נשחתו, והנה חשב בכאן הז' מינים שנשתבחה בהם א"י. חטה ושעורה וגפן ותאנה ורמון ותמר (וזית נכלל בכרם כנ"ל) והוסיף במיני פרי האדמה כי אבד קציר שדה לכלול כל המינים, במיני האילנות הוסיף תפוח שהוא החשוב ביתר מיני אילנות, וכלל כולם במ"ש כל עצי השדה יבשו והיו רגילים לשמוח בעת שמחה בפרי עץ, ועל זה אמר "כי הביש ששון מן בני אדם":
ביאור המילות
"הגפן הובישה והתאנה אמללה". הגפן הנקצץ יצמח שנית משרשו, לא כן התאנה כנודע, לכן אמר שהתאנה אומללה לגמרי: