מ"ג יהושע יב א


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואלה מלכי הארץ אשר הכו בני ישראל וירשו את ארצם בעבר הירדן מזרחה השמש מנחל ארנון עד הר חרמון וכל הערבה מזרחה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאֵלֶּה מַלְכֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר הִכּוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּרְשׁוּ אֶת אַרְצָם בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן מִזְרְחָה הַשָּׁמֶשׁ מִנַּחַל אַרְנוֹן עַד הַר חֶרְמוֹן וְכָל הָעֲרָבָה מִזְרָחָה.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאֵ֣לֶּה ׀ מַלְכֵ֣י הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר הִכּ֤וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ וַיִּֽרְשׁ֣וּ אֶת־אַרְצָ֔ם בְּעֵ֥בֶר הַיַּרְדֵּ֖ן מִזְרְחָ֣ה הַשָּׁ֑מֶשׁ מִנַּ֤חַל אַרְנוֹן֙ עַד־הַ֣ר חֶרְמ֔וֹן וְכׇל־הָעֲרָבָ֖ה מִזְרָֽחָה׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

וְאִלֵין מַלְכֵי אַרְעָא דִמְחוֹ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וִירִיתוּ יַת אַרְעֲהוֹן בְּעִבְרָא דְיַרְדְנָא מַדְנַח שִׁמְשָׁא מִנַחֲלָא דְאַרְנוֹן עַד טוּרָא דְחֶרְמוֹן וְכָל מֵישְׁרָא מַדִינְחָא:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אשר הכו בני ישראל" - בימי משה

רלב"ג

לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ואלה מלכי הארץ עד סוף הספר". זכר תחלה מה שנעשה ע"י משה מזאת המלחמה ואמר בזה תחלה אשר הכו בני ישראל והנה ראוי שייחס זה למשה עמהם כי על ידו נעשה ולזה זכר בסוף כי משה עבד ה' ובני ישראל עשו זה והנה לא הזכיר בזה תחילה שם משה להורות כי משה אעפ"י שגדלה מעלתו מאד הנה היה נצוחו אלה המלכים בזכות ישראל מצד ברית השם יתעלה כרות עם אבותיהם כמו שנזכר בתורה, ואחר זה זכר מלכי הארץ אשר הכה יהושע ובני ישראל בעבר הירדן ימה ושכבר נתנה יהושע לשבטי ישראל ירושה כמחלקותם לפי האופן הנזכר בתורה:

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ואלה". בפסוק הקודם (סוף ס' הקודם) הודיע ג' דברים דרך כלל, ופרשם עתה בג' סימנים הבאים. שמ"ש ויקח יהושע את כל הארץ פי' בסימן זה (ואגב חשיב גם כבוש משה),

ומ"ש ויתנה יהושע לנחלה פי' בסימן י"ג י"ד, (ואגב פירש חלוקת משה), ובסוף סימן י"ד סיים והארץ שקטה ממלחמה: "אשר הכו". בסימן זה חשב מה שכבשו עד הנה, ותחלה חשב כבוש משה (עד פסוק ז): "מנחל ארנון". הוא כולל מה שלקחו מסיחון ועוג ביחד (דברים ג, ח):