מ"ג יהושע ט ח


<< · מ"ג יהושע · ט · ח · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמרו אל יהושע עבדיך אנחנו ויאמר אלהם יהושע מי אתם ומאין תבאו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמְרוּ אֶל יְהוֹשֻׁעַ עֲבָדֶיךָ אֲנָחְנוּ וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יְהוֹשֻׁעַ מִי אַתֶּם וּמֵאַיִן תָּבֹאוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּאמְר֥וּ אֶל־יְהוֹשֻׁ֖עַ עֲבָדֶ֣יךָֽ אֲנָ֑חְנוּ וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵיהֶ֧ם יְהוֹשֻׁ֛עַ מִ֥י אַתֶּ֖ם וּמֵאַ֥יִן תָּבֹֽאוּ׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

וַאֲמַרוּ לִיהוֹשֻׁעַ עַבְדָךְ אֲנַחְנָא וַאֲמַר לְהוֹן יְהוֹשֻׁעַ מָן אַתּוּן וּמְנָן אֲתֵיתוּן:

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ומאין" - מאיזה מדינה

"מי אתם" - מאיזה עם

"עבדיך אנחנו" - כאומר אין לנו עסק עם כל העם הזה כי הלא לא לכולם נהיה עבדים כי אם לך לבדך כאומר ואדוני הלא ישכיל לדעת שאין אנו מארץ כנען

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

"ויאמרו אל יהושע". כאשר ראו שנוקשו בדבריהם, פנו אל יהושע לבדו ויאמרו "עבדיך אנחנו", ר"ל אליך לבד באנו לכרות ברית בינך ובין מלך ארצנו (שהוא האופן השני),

וברית כזה בין המלכים יצויר גם בארץ רחוקה, שיעזרו זל"ז בעת צר: "ויאמר אליהם יהושע". אחר שגם בצד זה ע"כ אינם רחוקים מאד מגבול ארצו שא"כ א"א שיבואו לעזרתם, לכן שאל אותם "מי אתם ומאין תבואו", כי לפעמים העם נודעים בשהם עם מפורסם ע"ז שאל מי אתם ולפעמים שם העם בלתי מפורסם אבל שם מדינתם נודעת וע"ז שאל מאין תבואו, וכוונתו אחר שאתם שלוחי מלככם, בהכרח שאדע שם העם או המדינה שאכרות ברית עם מלכם, שאדע שכרתי ברית עם מלך של עם או מדינה פלונית. והנה בזה נלכדו שנית, כי לא היה אפשר שיבדו לעצמם שם בדוי שאז לא יחול הברית ע"ש מלך גבעון:

<< · מ"ג יהושע · ט · ח · >>