מ"ג יהושע טו ח
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ועלה הגבול גי בן הנם אל כתף היבוסי מנגב היא ירושלם ועלה הגבול אל ראש ההר אשר על פני גי הנם ימה אשר בקצה עמק רפאים צפנה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְעָלָה הַגְּבוּל גֵּי בֶן הִנֹּם אֶל כֶּתֶף הַיְבוּסִי מִנֶּגֶב הִיא יְרוּשָׁלָ͏ִם וְעָלָה הַגְּבוּל אֶל רֹאשׁ הָהָר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי גֵי הִנֹּם יָמָּה אֲשֶׁר בִּקְצֵה עֵמֶק רְפָאִים צָפֹנָה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְעָלָ֨ה הַגְּב֜וּל גֵּ֣י בֶן־הִנֹּ֗ם אֶל־כֶּ֤תֶף הַיְבוּסִי֙ מִנֶּ֔גֶב הִ֖יא יְרוּשָׁלָ֑͏ִם וְעָלָ֨ה הַגְּב֜וּל אֶל־רֹ֣אשׁ הָהָ֗ר אֲ֠שֶׁ֠ר עַל־פְּנֵ֤י גֵֽי־הִנֹּם֙ יָ֔מָּה אֲשֶׁ֛ר בִּקְצֵ֥ה עֵמֶק־רְפָאִ֖ים צָפֽוֹנָה׃
תרגום יונתן
רש"י
רלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"ימה" - ההר היה במערבה של גי בן הנם ובקצה הצפוני של עמק רפאים נמצא העמק היה מגבול יהודה
"ועלה הגבול אל ראש ההר" - עודנו עולה עד מעין מי נפתוח והוא עין עיטם הנזכר בדברי רבותינו זכרונם לברכה (זבחים נד ב)
"היא ירושלים" - על היבוסי יאמר
"ועלה הגבול" - מעין רוגל נכנס הגבול לפנים לצד הדרום ועלה במעלה ההר לגי בן הנם אשר עמדה מצד ירושלים בדרומה (וירושלים עצמה היתה מנחלת בנימן אבל רצועה היתה יוצאת מנחלת יהודה ובאה בירושלים (זבחים נד ב)) ואמר לשון ועלה כי ירושלים היתה גבוהה מכל ארץ ישראל זולת עין עיטםמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
שישבו בו יבוס, וכשאמר "מנגב" מבואר שירושלים היה לבנימין ונחשב בנחלתו (יח, כח): "ועלה הגבול אל ראש ההר". פי' התחלת ההר בקצה שפועו, ובנחלת בנימין (שם, טז) קרא זה קצה ההר: "גיא הנום ימה". ר"ל ההר היה במערב של גיא בן הנום ובצפון של עמק רפאים: