כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
משה עבדי מת ועתה קום עבר את הירדן הזה אתה וכל העם הזה אל הארץ אשר אנכי נתן להם לבני ישראל
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מֹשֶׁה עַבְדִּי מֵת וְעַתָּה קוּם עֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן הַזֶּה אַתָּה וְכָל הָעָם הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אָנֹכִי נֹתֵן לָהֶם לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מֹשֶׁ֥ה עַבְדִּ֖י מֵ֑ת וְעַתָּה֩ ק֨וּם עֲבֹ֜ר אֶת־הַיַּרְדֵּ֣ן הַזֶּ֗ה אַתָּה֙ וְכׇל־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אֶל־הָאָ֕רֶץ אֲשֶׁ֧ר אָנֹכִ֛י נֹתֵ֥ן לָהֶ֖ם לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
תרגום יונתן
• לדף התרגום על כל הפרק •
מֹשֶׁה עַבְדִי מִית וּכְעַן קוּם עֵיבַר יַת יַרְדְּנָא הָדֵין אַתְּ וְכָל עַמָא הָדֵין לְאַרְעָא דַאֲנָא יְהִיב לְהוֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל:
רש"י
• לפירוש "רש"י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
משה עבדי מת" – ואילו היה קיים בו הייתי חפץ ורבותינו דרשוהו
(תמורה טז, א) על שלשת אלפים הלכות שנשתכחו בימי אבלו של משה בא יהושוע ושאל אמר לו הקב"ה משה עבדי מת והתורה על שמו נקראת לומר לך אי אפשר צא וטורדן במלחמה.
רלב"ג
• לפירוש "רלב"ג" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
משה עבדי מת". ראוי שיובן מזה, כי עבור ישראל את הירדן הזה לא הסכים השם יתברך שיהיה בחיי משה, כי הוא יתברך גזר עליו שלא יעבור את הירדן לסבה התבארה בתורה ולזה נתאחר זה עד מות משה כי אין מלכות נוגעת בחברתה אפילו כמלא נימא ואולי נתחברה לזה סבה אחרת וזה כי כבר נתבאר בספר שופטים כי עזב יהושע מהגוים ההם אומות למען נסות בם את ישראל השומרים הם את דרך ה' ללכת בם כאשר שמרו אבותם אם לא והנה אפשר כי ישראל לא היו ראויים שתגיע להם זאת ההצלחה על ידי משה כמו שכיון משה מתחלת הענין בצאתם מארץ מצרים וזה שאם היו אלו המלחמות נעשות על ידי משה היה משיג אל אלו האומות בכללן כליון חרוץ לעוצם מעלתו ותוקף הנפלאות הנעשית על ידו ולזה תמצא בסיחון ועוג שנלחם בהם משה שלא נשאר בהם שריד ופליט ולהיות ישראל בלתי ראויים לכמו זאת ההצלחה כמו שהתפרסם מדבר המרגלים לא זכו אל שתהיה זאת המלחמה על ידי משה והיתה על ידי יהושע ולא היה כחו כל כך גדול ולזה נתעצל באלו המלחמות כמו שהתבאר במה שיבוא עד שהפריד המות בינו ובין השלמת המלחמות ההם וממה שיעיד על שזה העונש השיג משה בעון ישראל מה שאמר במשנה תורה גם בי התאנף ה' בגללכם והנה הזהירו השם יתברך לבלתי נטות מדרכי התורה ימין ושמאל ר"ל שלא יוסיף לדבריהם ולא יגרע מהן והנה נראה כי הנטיה לימין הוא כשיוסיף על דבריה והנטיה לשמאל כשיגרע מדבריה והזהירו גם כן שלא יתרשל מהעיון בה כי התלמוד מביא לידי מעשה בחלק המעשיי ממנה ולזה אין ראוי שיקצר האדם מלעיין בדברים המעשיים ממנה ויחשב כי די לו שיעשה המצות המעשיות ההם כי העיון בדברי תורה בזה יתיישר בשלמות אל המעשה עם שזה יעמידהו על סוד זאת המצוה והתכלית המכוון בה ואולם העיון בחלק העיוני מהתורה שלא יישיר למעשה הוא ממה שאין ספק בו שאין ראוי שיקצר האדם בו כי הוא השלם שבפנים להיישיר המעיין בו אל השלימות האנושי כמו שביארנו בביאורנו לדברי תורה, כי ההולך בדרכי התורה ומעיין בה לפי מה שאפשר הוא מושגח מאתו יתברך ויחילו דרכיו בכל עת, וצוהו שלא יירא מהלחם בגוים ההם ואם היו חזקים מאד אבל יהיה לבו בטוח בה' אשר יעדו שכבר ינצח אותם:
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת ציון
"קום" - הוא ענין זרוז כמו (דברים י יא)קום לך למסע
מצודת דוד
"ועתה" - הואיל והוא מת קום עבור וגו'
"
משה עבדי מת" - רצה לומר אילו היה עדיין חי לא יכולתם לעבור את הירדן כי עליו נגזר לבל יעבור
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
השאלות
(ב) למה א"ל משה עבדי מת והלא ידע זאת? וכפל להם לבני ישראל, הוא זרות בלשון:
(ב)"משה עבדי מת". וא"כ נסתלקו ב' המניעות הנ"ל. א] תחלה לא היה העברת הירדן אפשרי ועתה קום עבור את הירדן. ב] תחלה לא היה אפשר שאתה תהיה בראש, ועתה קום עבור בראש וכל "העם הזה" אחריך (כי מבואר הוא שכ"מ שכפל את הכנוי הוא עקר את במאמר):" אל הארץ". אומר הגם שאתה תהיה שר הצבא ודרך כל כובשי ארצות שהארץ הנכבשת תקרא ע"ש שר הצבא או המלך הכובש ולו תהיה לחלק ולעשות בה כרצונו, הנה לענין הארץ הזאת לא יהיה כן, רק "אל הארץ אשר אנכי נתן להם", ומבאר "לבני ישראל", שהכנוי הבא כפול לפני השם מורה לבני ישראל דוקא לא לך:
