<< · מ"ג חגי · א · ט · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
פנה אל הרבה והנה למעט והבאתם הבית ונפחתי בו יען מה נאם יהוה צבאות יען ביתי אשר הוא חרב ואתם רצים איש לביתו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
פָּנֹה אֶל הַרְבֵּה וְהִנֵּה לִמְעָט וַהֲבֵאתֶם הַבַּיִת וְנָפַחְתִּי בוֹ יַעַן מֶה נְאֻם יְהוָה צְבָאוֹת יַעַן בֵּיתִי אֲשֶׁר הוּא חָרֵב וְאַתֶּם רָצִים אִישׁ לְבֵיתוֹ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
פָּנֹ֤ה אֶל־הַרְבֵּה֙ וְהִנֵּ֣ה לִמְעָ֔ט וַהֲבֵאתֶ֥ם הַבַּ֖יִת וְנָפַ֣חְתִּי ב֑וֹ יַ֣עַן מֶ֗ה נְאֻם֙ יְהֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת יַ֗עַן בֵּיתִי֙ אֲשֶׁר־ה֣וּא חָרֵ֔ב וְאַתֶּ֥ם רָצִ֖ים אִ֥ישׁ לְבֵיתֽוֹ׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

מִתְפְּנָן אַתּוּן לְסַגִי וַהֲוֵי לִזְעֵיר מָעֲלִין אַתּוּן לֵיהּ לְבֵיתָא וַאֲנָא שָׁלַח בֵּיהּ מְאֶרְתָּא חֲלַף מָה אֲמַר יְיָ צְבָאוֹת חֲלַף בֵּית מַקְדְשִׁי דְהוּא חָרוֹב וְאַתּוּן רָהֲטִין גְבַר לְבֵיתֵיהּ:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"פנה אל הרבה" - עד הנה הייתם סבורים להביא מן השדה הרבה והבאתם מעט

"ונפחתי בו" - אבי' עליו מכת רקבון ותולעת

"ונפחתי" - לשון נופח באש פחם (ישעיהו נד)

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"ונפחתי" - מלשון הפחה ונשיבת רוח הפה

"יען" - בעבור 

מצודת דוד

"יען מה" - כאומר ואם תשאלו בעבור מה יהיה כן הנה מאמר ה' צבאות להשיב לכם שזהו בעבור ביתי אשר הוא חרב ואתם כל אחד מכם רץ לביתו לחסות בצל קורתו

"פנה אל הרבה" - ר"ל אם לא תשמעו לי הנה כאשר תפנו אל הרבה להביא הבית אשלח בו מארה והנה היה הפנים למפרע אל מעט וכאשר תביאו המעט הזה אל הבית אנפח בו ותהיה כלה בנשיבת רוח פי והוא ענין מליצה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"פנה", אחר שהודיע להם שמה שחל עליהם קללה עד עתה היה מפני שחסר להם בית ה', הודיעם שמעתה אחר שכבר שמעו מהנביא שה' מצוה אותם לבנות הבית אם יתרשלו עתה בבנין הבית אז תהיה מארה השגחיית, שתחלה היתה המארה רק על ידי הסתרת פנים, ועי"כ פנו אל מעט היינו שגדל מעט תבואה מן הזרע שזרעו, ועתה יהיה מארה השגחיית שהגם "שיפנו אל הרבה" שיקצור הרבה, בכ"ז "והנה למעט", יתקלל ויתהוה ממנו מעט, וגם אחר "שתביאו התבואה אל הבית ונפחתי בו", ר"ל אשרפנו ברוח פי, "יען מה נאם ה' יען ביתי אשר הוא חרב", ר"ל כי עד עתה שלא עורר אותם אל הבנין ולא היתה הקללה לעונש בעבור שאינם בונים, רק היה ממילא על ידי העדר הברכה שהבית המקדש הוא תנאי אל הברכה, אם היו מביאים הרבה אל הבית היה להם הרבה כפי הטבע, אבל עתה יהיה דרך העונש "על שהבית חרב ואתם רצים איש לביתו", ר"ל שאין אתם משתדלים בבנין הבית רק בצרכי ביתכם, לכן אשלח מארה בהתבואה שיהיה בבתיכם:

ביאור המילות

"והנה למעט". והנה פניתם למעט:

"ונפחתי". ענין נפיחה שיהיו כמוץ אשר ידפנו רוח:
 

<< · מ"ג חגי · א · ט · >>