מ"ג זכריה יג ט


כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
והבאתי את השלשית באש וצרפתים כצרף את הכסף ובחנתים כבחן את הזהב הוא יקרא בשמי ואני אענה אתו אמרתי עמי הוא והוא יאמר יהוה אלהי

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְהֵבֵאתִי אֶת הַשְּׁלִשִׁית בָּאֵשׁ וּצְרַפְתִּים כִּצְרֹף אֶת הַכֶּסֶף וּבְחַנְתִּים כִּבְחֹן אֶת הַזָּהָב הוּא יִקְרָא בִשְׁמִי וַאֲנִי אֶעֱנֶה אֹתוֹ אָמַרְתִּי עַמִּי הוּא וְהוּא יֹאמַר יְהוָה אֱלֹהָי.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְהֵבֵאתִ֤י אֶת־הַשְּׁלִשִׁית֙ בָּאֵ֔שׁ וּצְרַפְתִּים֙ כִּצְרֹ֣ף אֶת־הַכֶּ֔סֶף וּבְחַנְתִּ֖ים כִּבְחֹ֣ן אֶת־הַזָּהָ֑ב ה֣וּא ׀ יִקְרָ֣א בִשְׁמִ֗י וַֽאֲנִי֙ אֶעֱנֶ֣ה אֹת֔וֹ אָמַ֙רְתִּי֙ עַמִּ֣י ה֔וּא וְה֥וּא יֹאמַ֖ר יְהֹוָ֥ה אֱלֹהָֽי׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

וְאָעֵיל יַת תִּלְתָּא בְּעָקָא בְּכוּר דְאָשָׁא וְאַצְרוֹפִינוּן כְּמָא דְצָרְפִין יַת כַּסְפָּא וְאֶבְחֲרִינוּן כְּמָא דְבָחֲרִין יַת דַהֲבָה הוּא יְצַלֵי בִשְׁמִי וַאֲנָא אֲקַבֵּיל צְלוֹתֵיהּ אֲמָרֵית עַמִי הוּא וְהוּא יֵימַר יְיָ אֱלֹהָי:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"והבאתי את השלישית באש" - ואעיל ית תליתא בעקא בכור דאשא שיסבלו וישאו מקצת הגרים בצרת חבלו של משיח ובמלחמות גוג ומגוג עם ישראל ומשם יבחנו כי גרי אמת הם כי הרבה מהם תחלה ישובו לסורם ויתחברו עם גוג כמ"ש באגדה "והוא יאמר ה'" - כשיתפלל יתפלל לה' ולא לאלהיו הראשון

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"וצרפתים" - ענין זקוק להסיר הסיג

"ובחנתים" - מלשון בחינה ונסיון

"אענה" - אשיב 

מצודת דוד

"אמרתי" - אני אומר שהוא לבד עמי ולא אבחר במי מעכו"ם והוא יאמר ה' הוא אלהי ולא אבחר בזולתו

"הוא יקרא" - כ"א מהנשארים כאשר יקרא בשמי אז אני אענה אותו למלאות שאלתו

"ובחנתים" - ר"ל בהצרות הבאות אבחון את הנשארים אם יעמדו באמונתם כמו שבוחנין את הזהב בכור הצורף לדעת אם הוא נקי מסיג

"והבאתי וגו'" - אף את השלישית אביא באש ואצרפם להסיר מהם הסיג כמו שמצרפין את הכסף ר"ל אביא עליהם צרות לכלות מהם הפושעים והמורדים

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"והבאתי", וגם את השלישית שיותרו "אביא באש" היסורים לצרפו מן הסיגים, "וצרפתים" להסר הסיגים, ומוסיף "ובחנתים" שאחר הצירוף יבחון אותם שנית אם נצרפו כראוי, "כמו שבוחנים את הזהב" שהוא יותך ויוצרף יותר מן הכסף עד שישאר זהב נקי, ר"ל שלא אשאיר רק הצדיקים הגמורים עד "שהוא יקרא בשמי" בתפלה, "ואני אענה אותו" תיכף, "ואני אומר עמי הוא והוא ה' אלהי", כי תחול עליו ההשגחה הפרטית וקרבת האלהים תמיד:

ביאור המילות

" וצרפתים ובחנתים". עמ"ש (ירמיה ט' ז'):