מ"ג זכריה ט ט


<< · מ"ג זכריה · ט · ט · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
גילי מאד בת ציון הריעי בת ירושלם הנה מלכך יבוא לך צדיק ונושע הוא עני ורכב על חמור ועל עיר בן אתנות

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
גִּילִי מְאֹד בַּת צִיּוֹן הָרִיעִי בַּת יְרוּשָׁלַ͏ִם הִנֵּה מַלְכֵּךְ יָבוֹא לָךְ צַדִּיק וְנוֹשָׁע הוּא עָנִי וְרֹכֵב עַל חֲמוֹר וְעַל עַיִר בֶּן אֲתֹנוֹת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
גִּילִ֨י מְאֹ֜ד בַּת־צִיּ֗וֹן הָרִ֙יעִי֙ בַּ֣ת יְרוּשָׁלַ֔͏ִם הִנֵּ֤ה מַלְכֵּךְ֙ יָ֣בוֹא לָ֔ךְ צַדִּ֥יק וְנוֹשָׁ֖ע ה֑וּא עָנִי֙ וְרֹכֵ֣ב עַל־חֲמ֔וֹר וְעַל־עַ֖יִר בֶּן־אֲתֹנֽוֹת׃

תרגום יונתן

לדף התרגום על כל הפרק

בּוּעִי לַחֲדָא כְּנִשְׁתָּא דְצִיוֹן וּבוּעִי כְּנִשְׁתָּא דִירוּשְׁלֵם הָא מַלְכֵּךְ אָתֵי לְגַוֵיךְ זַכַּאי וּפָרִיק הוּא עִנְוְתָן וְרָכֵיב עַל חֲמָרָא וְעַל עַיִר בַּר אֲתָן:

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הנה מלכך יבוא לך" - אי אפשר לפותרו אלא על מלך המשיח שנאמר בו ומשלו מים ועד ים ולא מצינו מושל לישראל כזה בימי בית שני

"צדיק ונושע" - בה'

"עני" - ענותן

"ורוכב על חמור" - מדת ענוה היא

"ועל עיר" - כמו ועירים עשרה (בראשית לב)

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"הריעי" - מלשון תרועה

"עני" - ר"ל מוכנע ועניו וכן עם עני תושיע (תהלים יח)

"עיר" - כן יקרא החמור בעודו קטן כמו ועירים עשרה (בראשית לב)

"אתונות" - כן תקרא נקבת החמור וכן ואחת האתונות (מלכים ב ד

מצודת דוד

"עני" - יהיה מוכנע וירכב על חמור או על עיר בן מאחת האתונות והוא מדת ענוה

"צדיק" - במעשיו יהיה צדיק ובמלחמותיו יהיה נושע ומוצלח

"הנה מלכך" - זה מלך המשיח

"הריעי" - תרועה של שמחה

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"גילי מאד בת ציון", הוא מאמר מוסגר) ושיעור הכתוב הנביא ראה עתה את המלך המשיח עומד לפני ה', והוא אומר בשם ה' כי עתה "ראיתי בעיני כי מלכך יבא לך", שה' וכן הנביא המדבר רואה אותו במראה החזון איך בא לגאול את ישראל, ועז"א "שבת ציון תגל מאד" על הנסים שיתחדשו שם בכל עת, "ובת ירושלם" ששם מושב ההמון עם, "יריעו" תרועת שמחה על ראות פני מלכם, ומבאר שתגיל "מפני שראיתי בעיני כי מלכך יבא לך והוא צדיק ונושע" בה', אינו נושע ברוב חיל רק ע"י צדקתו כי הוא יהיה "עני" ונכנע, שהוא הפך גאות ועוז מלך נושע ברוב חיל, "ורוכב על החמור" הפך רוכב על סוס מוכן ליום מלחמה, וגם אם ירכב "על עיר" שהוא צעיר לימים שזה כבוד יותר, (כמ"ש רוכבים על שלשים עירים שופטים י' ד'), לא יהיה עיר בן סוס רק "עיר בן אתונות":

ביאור המילות

"גילי". גדר שם גיל שמחת הלב על דבר מתחדש (צפניה ג' י"ז ובכ"מ):

"עני". עקרו על הנכנע ועניו, "עיר". יפול בהרחבה גם על צעירי סוסים וגמלים (ישעיה ל'), ע"כ אמר בן אתונות:
 

<< · מ"ג זכריה · ט · ט · >>