פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות זכריה


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כה אמר יהוה צבאות הנני מושיע את עמי מארץ מזרח ומארץ מבוא השמש

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כֹּה אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת הִנְנִי מוֹשִׁיעַ אֶת עַמִּי מֵאֶרֶץ מִזְרָח וּמֵאֶרֶץ מְבוֹא הַשָּׁמֶשׁ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כֹּ֤ה אָמַר֙ יְהֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת הִנְנִ֥י מוֹשִׁ֛יעַ אֶת־עַמִּ֖י מֵאֶ֣רֶץ מִזְרָ֑ח וּמֵאֶ֖רֶץ מְב֥וֹא הַשָּֽׁמֶשׁ׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

כִּדְנַן אֲמַר יְיָ צְבָאוֹת הָא אֲנָא פָּרֵיק יַת עַמִי מֵאַרְעָא מַדִינְחָא וּמֵאַרְעָא מַעֲלָנֵי שִׁמְשָׁא:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כה אמר ה' הנני מושיע את עמי מארץ מזרח", הם עשרת השבטים שגלו למזרח, "ומארץ מבוא השמש", הם שבט יהודה ובנימן שגלו למערב, עד שלא לבד שלא יגלו אלה שהם בא"י כי יתקבצו אליה גם הנדחים בארבע כנפות הארץ:


 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מבוא השמש" - הוא פאת המערב

"מארץ מזרח" - להוציאם מארץ מזרח ממקום גלותם

מצודת ציון

"מבוא השמש" - שקיעת השמש כמו ממזרח שמש עד מבואו (תהלים קי"ג)

<< · מ"ג זכריה · ח · ז · >>