פתיחת התפריט הראשי


תוכן עניינים

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"קנאתי לציון" - בזה ישיב על מה שהיה קטן בעיניהם בנין המקדש הזה והגאולה ההיא ואמר הנה באמת ציון אהובה לי מאד ובעבור מה שעשו לה האומות כועס אני עליהם קנאה גדולה ובחימה גדולה קנאתי על האומות בעבורה

מצודת ציון

"קנאתי" - ענין כעס

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"והר ה' צבאות" - הוא מקום הבית יקרא אז הר הקדש לפי שתשכון שם השכינה

"ונקראה" - אז תקרא ירושלים עיר האמת כי אז יעשו אנשיה אמת

"שבתי אל ציון" - הנה כבר השבתי בני הגולה אל ציון וגם אני אשכון בתוך ירושלים וזהו כאשר ישמעו בקול ה' כי עצם הגאולה ההיא היתה למען יהיו במקום המקודש מקום מוכן לעבוד את ה' ולהתפלל לפניו על גאולה כללית להיות בימיהם כמ"ש והיה אם שמוע תשמעון (לעיל ו) ור"ל הגאולה הכללית תהיה בימיכם אם תשמעון בקול ה'

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואיש" - וכל אחד יהיה בידו משענתו להשען בה מרוב הימים שיחיו וכדרך הזקנים ועכ"ז לא ישיגם החולשה לשבת בית

"עוד ישבו זקנים וגו'" - עוד יבוא זמן הגאולה העתידה וישבו זקנים וזקנות ברחובות ר"ל לא ישיגם החולשה לשבת בית כ"א ברחובות ישבו כדרך הבחורים

מצודת ציון

"משענתו" - מטהו שנשען עליה

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"משחקים" - מרוב כל יהיו משחקים ושמחים

"ימלאו" - כי יפרו וירבו וימלאו רחובות העיר

מצודת ציון

"משחקים" - מלשון שחוק ושמחה

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי יפלא" - רוב הטובה שיהיה אז אשר יפלא בעיני שארית העם הנה באמת גם בעיני יפלא ר"ל עם שאני עושה נפלאות גדולות אשר אינם ידועים לבני אדם עד שהנפלאות הידועות כמוהם כאין למולם עכ"ז הפלא שאעשה לעתיד יהיה נחשב גם בעיני לפלא כי גדול יהיה מכל הפלאים הידועים והנסתרים

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מבוא השמש" - הוא פאת המערב

"מארץ מזרח" - להוציאם מארץ מזרח ממקום גלותם

מצודת ציון

"מבוא השמש" - שקיעת השמש כמו ממזרח שמש עד מבואו (תהלים קי"ג)

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"באמת ובצדקה" - בעבור האמת והצדקה שיעשו אז ומוסב למעלה לומר הנה כל הטובה הזאת מוכנת להם ואם ישמעו בקולי ויתפללו בבית הזה על הגאולה הכללית הנה אביאה בימיהם והואיל וכן אין להקטין בנין המקדש הזה כי טובה מרובה תלויה בו

"ואני אהיה להם לאלהים" - להיות לעזר ומושיע

"והיו לי לעם" - לפי שימול לבבם הערל וכולם ידעו את ה' ויאמינו בו

"בתוך ירושלים" - לא בא לומר שכולם ישבו שמה כי הלא תקטן הארץ מהכיל את כולם אבל בא לומר שהעיר ירושלים תהיה ירושה לכולם כי יהיה יד כולם שוה בה כמ"ש בסוף נבואת יחזקאל

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מפי וגו'" - ר"ל עתה שמעתם ייעוד טובה מרובה יותר ממה ששמעתם מפי הנביאים אשר נבאו ביום יוסד בית ה' להבנות ההיכל וכאומר וכמו שנתקיימו דבריהם כן יתקיימו דברי אלה

"תחזקנה ידיכם השומעים וגו'" - לפי ששאלת הבאים מהגולה היתה מחלשת ידי עושי בנין הבית בשמעם המעטת כבוד הבית והפקידה לכן אמר להם הנה אתם השומעים בימים האלה את הדברים האלה מהייעודים הטובים תחזקנה ידיכם בבנין הבית ולא ישיג אתכם הרפיון להניח את הבנין

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואשלח" - אני הייתי מגרה את כל בני האדם איש ברעהו להיות מריבה ביניהם ולעשות רע זה לזה

"כי לפני הימים" - עתה יפרש במה נתקיים ואמר כי לפני הימים ההם עד לא התחילו לבנות הלא לא נהיה שכר האדם כי לא מצא במה להרויח ושכר הבהמה לא נתקיימה כי הלכה למארה ומן הצר הצורר לא היה שלום בין ליוצא מן העיר בין לבא אליה

מצודת ציון

"שכר" - ענין ריוח

"ושכר הבהמה" - שכר עבודת הבהמה

"הצר" - השונא

"ואשלח" - ענין גרוי והשסה וכן ושן בהמות אשלח בם (דברים ל"ב)

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ועתה" - אחר שהתחילו בהבנין אין אני מול שארית העם הזה כימים הראשונים להצר להם ולשלח איש ברעהו

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"והנחלתי" - ר"ל לא במקרה באו הטובות האלה אבל אני הנחלתי את כל אלה וכאשר ייעדו הנביאים כמ"ש העוד הזרע וגו' מן היום הזה אברך (חגי ב) ומוסב למעלה לומר כמו שנתקיים הדיבור הזה כן יתקיימו דברי

"פריה" - הראויה לתת

"את יבולה" - התבואה הראויה לפי מיטב השדה

"כי זרע השלום" - ר"ל כי הצלחת הזרע מביא השלום כי בהעדר התבואה עין בריה צרה בחברתה והוא סבה אל השנאה והמריבה ולא כן כשהברכה מצויה

מצודת ציון

"יבולה" - תבואתה כמו ארץ נתנה יבולה (תהלים ס"ז)

"טלם" - מלשון טל

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אל תיראו" - לכן אל תיראו מדברי שלוחי הבבליים המקטינים כבוד הבית והפקידה ותחזקנה ידיכם לאחוז בבנין הבית ולהשלימה

"כן אושיע" - כשיעור הצרה תהיה התשועה כי תהיו מכובדים ומוצלחים עד שתהיו לברכה בין העכו"ם ויתלו ברכתם בכם לאמר בברכותיהם ישימך אלהים כהיהודים המוצלחים

"והיה כאשר הייתם" - ר"ל כמו שהייתם נבזים ומוכים אתם בית יהודה ובית ישראל עד שהייתם קללה בין העכו"ם כי תלו קללתם בכם לאמר בקללותיהם תהיו כיהודים האומללים

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כאשר זממתי" - כשיעור שחשבתי להרע לכם בעת שהכעיסו אבותיכם אותי ולא נחמתי על הרעה עד אשר הביאותיה

מצודת ציון

"זממתי" - ענין מחשבה כמו כאשר זמם (דברים יט)

"נחמתי" - ענין הפוך מחשבה

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כן שבתי" - כשיעור הזה חזרתי וחשבתי בימים האלה להיטיב וגו' ולא אנחם על הטובה לכן אל תיראו מדברי שלוחי הבבליים

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אמת ומשפט שלום וגו' שפטו בשעריכם" - משפט אמת או משפט שלום וזהו הפשרה שמתווך השלום בין בעלי הדין אבל לא תטו המשפט שאין זה לא אמת ולא שלום

"אלה הדברים" - רק עשו אלה הדברים

מצודת ציון

"בשעריכם" - שם מקום המשפט כמ"ש אל זקני העיר השערה (שם כב)

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אשר שנאתי" - ר"ל המה הדברים ששנאתי אני ולכך אל תאהבו גם אתם

"ואיש את רעת רעהו וגו' אל תחשבו" - זה על זה להרע

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"והאמת והשלום אהבו" - ובלבד שתהיו אוהבים האמת והשלום

"וצום העשירי" - זה עשרה בטבת

"יהיה וגו'" - בזמן הגאולה העתידה יהיו הימים האלה לששון וגו' כלפי שהיו מצטערים בימים האלה בזמן הגולה ולכן אמר לבית יהודה כי להם ארעו מאורעות רעות באלה הימים והצטערו בהם בכל שנה ושנה אבל בני עשרת השבטים הצטערו בימים שאירע להם מקראות רעות והם יתהפכו להם לשמחה

"צום הרביעי" - זה י"ז בתמוז

"וצום החמישי" - זה ט' באב וצום השביעי זה צ"ג

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"עוד אשר יבואו" - ר"ל עוד יבוא זמן אשר יבואו וגו'

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לאמר" - ויאמרו זה לזה נלכה לחלות לפני ה' לשאול ממנו כפרה ולבקש מאתו חסד כי אלכה גם אני בחברתך

"יושבי אחת" - יושבי עיר אחת אל יושבי עיר אחרת

מצודת ציון

"לחלות" - ענין תפלה כמו ויחל משה (שמות לב)

"ולבקש" - מלשון בקשה ושאלה

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ובאו" - ר"ל ויהיו נשמעין זה לזה וכן יבואו עמים וגו'

מצודת ציון

"עצומים" - ענין רבוי כמו עצמו לי אלמנותיו (ירמיהו טו)

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"נלכה עמכם" - אל ארץ ירושתכם

"מכל לשונות" - הרי משבעים לשון שבעה מאות

"בכנף" - בכל כנף הרי לארבע כנפות אלפים ושמנה מאות

"בימים ההמה וגו'" - ור"ל זה שאמרתי לכם יהיה באותן הימים אשר יחזיקו וגו' ולפי שהפסיק והאריך בדברים חזר לומר והחזיקו וגו' וכן דרך המקרא

מצודת ציון

"יחזיקו" - ענין אחיזה כמו ויחזק בכנף מעילו (שמואל א טו)

"לשונות הגוים" - ר"ל אומות בעלי לשונות נפרדות

"בכנף" - הוא שולי הבגד

"יהודי" - כל ישראל נקראים בשם יהודים לפי שהמלוכה היה בשבט יהודה וכן תהיה לעתיד