מצודות על זכריה ח
<< · מצודות על זכריה · ח · >>
פסוק ב
מצודת ציון
"קנאתי" - ענין כעס
מצודת דוד
פסוק ג
מצודת דוד
"והר ה' צבאות" - הוא מקום הבית יקרא אז הר הקדש לפי שתשכון שם השכינה
"ונקראה" - אז תקרא ירושלים עיר האמת כי אז יעשו אנשיה אמת
"שבתי אל ציון" - הנה כבר השבתי בני הגולה אל ציון וגם אני אשכון בתוך ירושלים וזהו כאשר ישמעו בקול ה' כי עצם הגאולה ההיא היתה למען יהיו במקום המקודש מקום מוכן לעבוד את ה' ולהתפלל לפניו על גאולה כללית להיות בימיהם כמ"ש והיה אם שמוע תשמעון (לעיל ו) ור"ל הגאולה הכללית תהיה בימיכם אם תשמעון בקול ה'פסוק ד
מצודת ציון
"משענתו" - מטהו שנשען עליה
מצודת דוד
"ואיש" - וכל אחד יהיה בידו משענתו להשען בה מרוב הימים שיחיו וכדרך הזקנים ועכ"ז לא ישיגם החולשה לשבת בית
"עוד ישבו זקנים וגו'" - עוד יבוא זמן הגאולה העתידה וישבו זקנים וזקנות ברחובות ר"ל לא ישיגם החולשה לשבת בית כ"א ברחובות ישבו כדרך הבחוריםפסוק ה
מצודת ציון
"משחקים" - מלשון שחוק ושמחה
מצודת דוד
"משחקים" - מרוב כל יהיו משחקים ושמחים
"ימלאו" - כי יפרו וירבו וימלאו רחובות העירפסוק ו
מצודת דוד
פסוק ז
מצודת ציון
"מבוא השמש" - שקיעת השמש כמו ממזרח שמש עד מבואו (תהלים קי"ג)
מצודת דוד
"מבוא השמש" - הוא פאת המערב
"מארץ מזרח" - להוציאם מארץ מזרח ממקום גלותםפסוק ח
מצודת דוד
"באמת ובצדקה" - בעבור האמת והצדקה שיעשו אז ומוסב למעלה לומר הנה כל הטובה הזאת מוכנת להם ואם ישמעו בקולי ויתפללו בבית הזה על הגאולה הכללית הנה אביאה בימיהם והואיל וכן אין להקטין בנין המקדש הזה כי טובה מרובה תלויה בו
"ואני אהיה להם לאלהים" - להיות לעזר ומושיע
"והיו לי לעם" - לפי שימול לבבם הערל וכולם ידעו את ה' ויאמינו בו
"בתוך ירושלים" - לא בא לומר שכולם ישבו שמה כי הלא תקטן הארץ מהכיל את כולם אבל בא לומר שהעיר ירושלים תהיה ירושה לכולם כי יהיה יד כולם שוה בה כמ"ש בסוף נבואת יחזקאלפסוק ט
מצודת דוד
"מפי וגו'" - ר"ל עתה שמעתם ייעוד טובה מרובה יותר ממה ששמעתם מפי הנביאים אשר נבאו ביום יוסד בית ה' להבנות ההיכל וכאומר וכמו שנתקיימו דבריהם כן יתקיימו דברי אלה
"תחזקנה ידיכם השומעים וגו'" - לפי ששאלת הבאים מהגולה היתה מחלשת ידי עושי בנין הבית בשמעם המעטת כבוד הבית והפקידה לכן אמר להם הנה אתם השומעים בימים האלה את הדברים האלה מהייעודים הטובים תחזקנה ידיכם בבנין הבית ולא ישיג אתכם הרפיון להניח את הבניןפסוק י
מצודת ציון
"שכר" - ענין ריוח
"ושכר הבהמה" - שכר עבודת הבהמה
"הצר" - השונא
"ואשלח" - ענין גרוי והשסה וכן ושן בהמות אשלח בם (דברים ל"ב)
מצודת דוד
"ואשלח" - אני הייתי מגרה את כל בני האדם איש ברעהו להיות מריבה ביניהם ולעשות רע זה לזה
"כי לפני הימים" - עתה יפרש במה נתקיים ואמר כי לפני הימים ההם עד לא התחילו לבנות הלא לא נהיה שכר האדם כי לא מצא במה להרויח ושכר הבהמה לא נתקיימה כי הלכה למארה ומן הצר הצורר לא היה שלום בין ליוצא מן העיר בין לבא אליהפסוק יא
מצודת דוד
פסוק יב
מצודת ציון
"יבולה" - תבואתה כמו ארץ נתנה יבולה (תהלים ס"ז)
"טלם" - מלשון טל
מצודת דוד
"והנחלתי" - ר"ל לא במקרה באו הטובות האלה אבל אני הנחלתי את כל אלה וכאשר ייעדו הנביאים כמ"ש העוד הזרע וגו' מן היום הזה אברך (חגי ב) ומוסב למעלה לומר כמו שנתקיים הדיבור הזה כן יתקיימו דברי
"פריה" - הראויה לתת
"את יבולה" - התבואה הראויה לפי מיטב השדה
"כי זרע השלום" - ר"ל כי הצלחת הזרע מביא השלום כי בהעדר התבואה עין בריה צרה בחברתה והוא סבה אל השנאה והמריבה ולא כן כשהברכה מצויהפסוק יג
מצודת דוד
"אל תיראו" - לכן אל תיראו מדברי שלוחי הבבליים המקטינים כבוד הבית והפקידה ותחזקנה ידיכם לאחוז בבנין הבית ולהשלימה
"כן אושיע" - כשיעור הצרה תהיה התשועה כי תהיו מכובדים ומוצלחים עד שתהיו לברכה בין העכו"ם ויתלו ברכתם בכם לאמר בברכותיהם ישימך אלהים כהיהודים המוצלחים
"והיה כאשר הייתם" - ר"ל כמו שהייתם נבזים ומוכים אתם בית יהודה ובית ישראל עד שהייתם קללה בין העכו"ם כי תלו קללתם בכם לאמר בקללותיהם תהיו כיהודים האומלליםפסוק יד
מצודת ציון
"זממתי" - ענין מחשבה כמו כאשר זמם (דברים יט)
"נחמתי" - ענין הפוך מחשבה
מצודת דוד
פסוק טו
מצודת דוד
פסוק טז
מצודת ציון
"בשעריכם" - שם מקום המשפט כמ"ש אל זקני העיר השערה (שם כב)
מצודת דוד
"אמת ומשפט שלום וגו' שפטו בשעריכם" - משפט אמת או משפט שלום וזהו הפשרה שמתווך השלום בין בעלי הדין אבל לא תטו המשפט שאין זה לא אמת ולא שלום
"אלה הדברים" - רק עשו אלה הדבריםפסוק יז
מצודת דוד
"אשר שנאתי" - ר"ל המה הדברים ששנאתי אני ולכך אל תאהבו גם אתם
"ואיש את רעת רעהו וגו' אל תחשבו" - זה על זה להרעפסוק יט
מצודת דוד
"והאמת והשלום אהבו" - ובלבד שתהיו אוהבים האמת והשלום
"וצום העשירי" - זה עשרה בטבת
"יהיה וגו'" - בזמן הגאולה העתידה יהיו הימים האלה לששון וגו' כלפי שהיו מצטערים בימים האלה בזמן הגולה ולכן אמר לבית יהודה כי להם ארעו מאורעות רעות באלה הימים והצטערו בהם בכל שנה ושנה אבל בני עשרת השבטים הצטערו בימים שאירע להם מקראות רעות והם יתהפכו להם לשמחה
"צום הרביעי" - זה י"ז בתמוז
"וצום החמישי" - זה ט' באב וצום השביעי זה צ"גפסוק כ
מצודת דוד
פסוק כא
מצודת ציון
"לחלות" - ענין תפלה כמו ויחל משה (שמות לב)
"ולבקש" - מלשון בקשה ושאלה
מצודת דוד
"לאמר" - ויאמרו זה לזה נלכה לחלות לפני ה' לשאול ממנו כפרה ולבקש מאתו חסד כי אלכה גם אני בחברתך
"יושבי אחת" - יושבי עיר אחת אל יושבי עיר אחרתפסוק כב
מצודת ציון
"עצומים" - ענין רבוי כמו עצמו לי אלמנותיו (ירמיהו טו)
מצודת דוד
פסוק כג
מצודת ציון
"יחזיקו" - ענין אחיזה כמו ויחזק בכנף מעילו (שמואל א טו)
"לשונות הגוים" - ר"ל אומות בעלי לשונות נפרדות
"בכנף" - הוא שולי הבגד
"יהודי" - כל ישראל נקראים בשם יהודים לפי שהמלוכה היה בשבט יהודה וכן תהיה לעתיד
מצודת דוד
"נלכה עמכם" - אל ארץ ירושתכם
"מכל לשונות" - הרי משבעים לשון שבעה מאות
"בכנף" - בכל כנף הרי לארבע כנפות אלפים ושמנה מאות
"בימים ההמה וגו'" - ור"ל זה שאמרתי לכם יהיה באותן הימים אשר יחזיקו וגו' ולפי שהפסיק והאריך בדברים חזר לומר והחזיקו וגו' וכן דרך המקרא
<< · מצודות על זכריה · ח · >>