פתיחת התפריט הראשי
מקראות גדולות ויקרא


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואיש אשר יתן שכבתו בבהמה מות יומת ואת הבהמה תהרגו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן שְׁכָבְתּוֹ בִּבְהֵמָה מוֹת יוּמָת וְאֶת הַבְּהֵמָה תַּהֲרֹגוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֨ר יִתֵּ֧ן שְׁכׇבְתּ֛וֹ בִּבְהֵמָ֖ה מ֣וֹת יוּמָ֑ת וְאֶת־הַבְּהֵמָ֖ה תַּהֲרֹֽגוּ׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
וּגְבַר דְּיִתֵּין שְׁכוּבְתֵּיהּ בִּבְעִירָא אִתְקְטָלָא יִתְקְטִיל וְיָת בְּעִירָא תִּקְטְלוּן׃
ירושלמי (יונתן):
וּגְבַר דִי יִתֵּן תַּשְׁמִישֵׁיהּ בִּבְעִירָא אִיתְקְטָלָא יִתְקְטֵיל בְּאַטְלוּת אַבְנִין וְיַת בְּעִירָא תְּקַטְלוּן בְּקוֹלְפֵי:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואת הבהמה תהרוגו" - אם אדם חטא, בהמה מה חטאה? אלא, מפני שבאה לאדם תקלה על ידה, לפיכך אמר הכתוב תסקל. קל וחומר לאדם, שיודע להבחין בין טוב לרע, וגורם רעה לחבירו לעבור עבירה.

כיוצא בדבר אתה אומר: (דברים יב ב): "אבד תאבדון את כל המקומות", הרי דברים קל וחומר: מה אילנות, שאינן רואין ואינן שומעין, על שבאת תקלה על ידם אמרה תורה השחת שרוף וכלה - המטה את חבירו מדרך חיים לדרכי מיתה על אחת כמה וכמה.

מדרש ספרא (כל הפרק)(כל הפסוק)


הוספה:[א] "ואיש"-- להוציא את הקטן.  "אשר יתן שכבתו בבהמה"-- בין גדולה בין קטנה.

"מות יומת"-- בסקילה. אתה אומר בסקילה או באחת מכל המיתות שבתורה?... תלמוד לומר "ואת הבהמה תהרוגו". נאמר כאן "הריגה" ונאמר להלן (דברים יג, י) "הריגה". מה "הריגה" האמורה להלן-- סקילה, אף כאן סקילה.

הוספה:[ב] למדנו עונש לשוכב. עונש לנשכב מנין? תלמוד לומר "כל שוכב עם בהמה מות יומת" (שמות כב, יח)-- אם אינו ענין לשוכב תנהו לנשכב.

למדנו עונש בין לשוכב בין לנשכב. אזהרה מנין? תלמוד לומר "ובכל בהמה לא תתן שכבתך לטמאה בה" (ויקרא יח, כג).  למדנו אזהרה לשוכב. אזהרה לנשכב מנין? תלמוד לומר "ולא יהיה קדש מבני ישראל" (דברים כג, יח) ואומר "וגם קָדֵש היה בארץ" (מלכים א יד, כד), דברי ר' ישמעאל. רבי עקיבא אומר אינו צריך, הרי הוא אומר "לא תתן שכבתך"-- לא תתן שכיבתך.

<< · מ"ג ויקרא · כ · טו · >>