מ"ג ויקרא כז ל
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וכל מעשר הארץ מזרע הארץ מפרי העץ ליהוה הוא קדש ליהוה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְכָל מַעְשַׂר הָאָרֶץ מִזֶּרַע הָאָרֶץ מִפְּרִי הָעֵץ לַיהוָה הוּא קֹדֶשׁ לַיהוָה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְכׇל־מַעְשַׂ֨ר הָאָ֜רֶץ מִזֶּ֤רַע הָאָ֙רֶץ֙ מִפְּרִ֣י הָעֵ֔ץ לַיהֹוָ֖ה ה֑וּא קֹ֖דֶשׁ לַֽיהֹוָֽה׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְכָל מַעְשַׂר אַרְעָא מִזַּרְעָא דְּאַרְעָא מִפֵּירֵי אִילָנָא דַּייָ הוּא קוּדְשָׁא קֳדָם יְיָ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְכָל מַעַשְרָא דְאַרְעָא מִזַרְעָא דְאַרְעָא וּמִפֵּירֵי אִילָנָא דַיְיָ הוּא קוֹדֶשׁ קוּדְשִׁין הוּא קֳדָם יְיָ: |
| ירושלמי (קטעים): | לִשְׁמָא דַיְיָ הִיא קוּדְשָׁא לִשְׁמָא דַיְיָ: |
רש"י
"מזרע הארץ" - דגן
"מפרי העץ" - תירוש ויצהר
"לה' הוא" - קנאו השם ומשולחנו צוה לך לעלות ולאכול בירושלים כמו שנאמר (דברים יד) ואכלת לפני ה' אלהיך מעשר דגנך תירושך וגו'
[כג] מזרע הארץ דגן מפרי העץ תירש ויצהר. סובר כי אין מעשר מן התורה רק בדגן תירוש ויצהר, וכן מוכח בפרק קמא דראש השנה. והרא"ם פירש דלאו דוקא דגן תירוש ויצהר, הוא הדין כל כיוצא בו. ואין דבריו נכונים, כדמוכח בפרק קמא דראש השנה בגמרא (יב.) 'ולירקות'. וראיות הביאו התוספות (שם ד"ה תנא) שאין מעשר מן התורה אלא בדגן ותירוש:
[כד] לה' הוא קנאו כו'. דאין לפרש כמשמעו, דהא מעשר שני נאכל בירושלים כדכתיב בפרשת ראה (דברים י"ד, כ"ג), אם כן לאדם הוא, אלא 'הוא קנאו כו:
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
מִזֶּרַע הָאָרֶץ – דָּגָן.
מִפְּרִי הָעֵץ – תִּירוֹשׁ וְיִצְהָר.
לַה' הוּא – קְנָאוֹ ה', וּמִשֻּׁלְחָנוֹ צִוָּה לְךָ לַעֲלוֹת וּלְאָכְלוֹ בִּירוּשָׁלַיִם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאָכַלְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ מַעֲשַׂר דְּגָנְךָ תִּירוֹשְׁךָ" וְגוֹמֵר (דברים יד,כג).
רשב"ם
מדרש ספרא
• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •
מתוך: ספרא (מלבי"ם) פרשת בחקתי פרק יב (עריכה)
[ט] "זרע הארץ"-- לרבות שום ושחליים וגרגיר. או יכול שאני מרבה זרע לפת וצנונות ושאר זרעוני גינה שאינם נאכלים? תלמוד לומר "מזרע הארץ"-- ולא כל זרע הארץ.
"מפרי העץ"-- לרבות כל פירות האילן. או יכול שאני מרבה חרובי שקמה וצלמונה וחרובי גרידה? תלמוד לומר "מפרי העץ"-- ולא כל פרי העץ.
מנין לרבות את הירקות למעשר? תלמוד לומר "וכל מעשר". יכול בשתי מעשרות הכתוב מדבר? תלמוד לומר "הוא". "הוא" אמור כאן והוא אמור להלן: דברים מחוסרים כאן אמרם הכתוב להלן.