מפרשי רש"י על ויקרא כז ל
רש"י
"וכל מעשר הארץ" - במעשר שני הכתוב מדבר
"מזרע הארץ" - דגן
"מפרי העץ" - תירוש ויצהר
"לה' הוא" - קנאו השם ומשולחנו צוה לך לעלות ולאכול בירושלים כמו שנאמר (דברים יד) ואכלת לפני ה' אלהיך מעשר דגנך תירושך וגו'
רש"י מנוקד ומעוצב
וְכָל מַעְשַׂר הָאָרֶץ – בְּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי הַכָּתוּב מְדַבֵּר.
מִזֶּרַע הָאָרֶץ – דָּגָן.
מִפְּרִי הָעֵץ – תִּירוֹשׁ וְיִצְהָר.
לַה' הוּא – קְנָאוֹ ה', וּמִשֻּׁלְחָנוֹ צִוָּה לְךָ לַעֲלוֹת וּלְאָכְלוֹ בִּירוּשָׁלַיִם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאָכַלְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ מַעֲשַׂר דְּגָנְךָ תִּירוֹשְׁךָ" וְגוֹמֵר (דברים יד,כג).
מפרשי רש"י
[כב] במעשר שני הכתוב מדבר. אבל לא במעשר ראשון, דהא מעשר ראשון חולין גמורים הם, כדכתיב בפרשת קרח (במדבר י"ח, כ"ז) "ונחשב לכם תרומתכם כתבואת גורן וכתבואת יקב", וכאן כתיב "קדש לה'", אלמא דהוא קודש, אלא במעשר שני מדבר הכתוב, שנקרא "קודש" בכל מקום:
[כג] מזרע הארץ דגן מפרי העץ תירש ויצהר. סובר כי אין מעשר מן התורה רק בדגן תירוש ויצהר, וכן מוכח בפרק קמא דראש השנה. והרא"ם פירש דלאו דוקא דגן תירוש ויצהר, הוא הדין כל כיוצא בו. ואין דבריו נכונים, כדמוכח בפרק קמא דראש השנה בגמרא (יב.) 'ולירקות'. וראיות הביאו התוספות (שם ד"ה תנא) שאין מעשר מן התורה אלא בדגן ותירוש:
[כד] לה' הוא קנאו כו'. דאין לפרש כמשמעו, דהא מעשר שני נאכל בירושלים כדכתיב בפרשת ראה (דברים י"ד, כ"ג), אם כן לאדם הוא, אלא 'הוא קנאו כו: