מ"ג ויקרא כז יח
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ואם אחר היבל יקדיש שדהו וחשב לו הכהן את הכסף על פי השנים הנותרת עד שנת היבל ונגרע מערכך
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וְאִם אַחַר הַיֹּבֵל יַקְדִּישׁ שָׂדֵהוּ וְחִשַּׁב לוֹ הַכֹּהֵן אֶת הַכֶּסֶף עַל פִּי הַשָּׁנִים הַנּוֹתָרֹת עַד שְׁנַת הַיֹּבֵל וְנִגְרַע מֵעֶרְכֶּךָ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְאִם־אַחַ֣ר הַיֹּבֵל֮ יַקְדִּ֣ישׁ שָׂדֵ֒הוּ֒ וְחִשַּׁב־ל֨וֹ הַכֹּהֵ֜ן אֶת־הַכֶּ֗סֶף עַל־פִּ֤י הַשָּׁנִים֙ הַנּ֣וֹתָרֹ֔ת עַ֖ד שְׁנַ֣ת הַיֹּבֵ֑ל וְנִגְרַ֖ע מֵֽעֶרְכֶּֽךָ׃
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וְאִם בָּתַר יוֹבֵילָא יַקְדֵּישׁ חַקְלֵיהּ וִיחַשֵּׁיב לֵיהּ כָּהֲנָא יָת כַּסְפָּא עַל פּוֹם שְׁנַיָּא דְּאִשְׁתְּאַרָא עַד שַׁתָּא דְּיוֹבֵילָא וְיִתְמְנַע מִפּוּרְסָנֵיהּ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וְאִין בָּתַר יוֹבֵלָא יַקְדִישׁ חַקְלֵיהּ וִידַיֵיק לֵיהּ כַּהֲנָא יַת סְכוּם כַּסְפָּא כְּמִיסַת שְׁנַיָיא דְמִשְׁתַּיְירָן עַד שַׁתָּא דְיוֹבֵלָא וּמְנַכֵּי לֵיהּ מִן עֲלוֹיֵיהּ: |
רש"י
"וחשב לו הכהן את הכסף על פי השנים הנותרות" - כפי חשבון כיצד הרי קצב דמיה של ארבעים ותשע שנים חמשים שקל הרי שקל לכל שנה ושקל יתר על כולן והשקל ארבעים ושמנה פנדיונין הרי סלע ופונדיון לשנה אלא שחסר פונדיון אחד לכולן ואמרו רבותינו שאותו פונדיון קלבון לפרוטרוט והבא לגאול יתן סלע ופונדיון לכל שנה לשנים הנותרות עד שנת היובל
"ונגרע מערכך" - מנין השנים שמשנת היובל עד שנת הפדיון
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
וְחִשַּׁב לוֹ הַכֹּהֵן אֶת הַכֶּסֶף עַל פִּי הַשָּׁנִים הַנּוֹתָרֹת – כְּפִי חֶשְׁבּוֹן. כֵּיצַד? הֲרֵי קָצַב דָּמֶיהָ שֶׁל אַרְבָּעִים וְתֵשַׁע שָׁנִים, חֲמִשִּׁים שֶׁקֶל. הֲרֵי שֶׁקֶל לְכָל שָׁנָה, וְשֶׁקֶל יָתֵר בֵּין כֻּלָּן, וְהַשֶּׁקֶל אַרְבָּעִים וּשְׁמוֹנָה פּוּנְדְּיוֹנִין, הֲרֵי סֶלַע וּפוּנְדְיוֹן לְשָׁנָה. אֶלָּא שֶׁחָסֵר פּוּנְדְיוֹן אֶחָד לַכֻלָּן, וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ שֶׁאוֹתוֹ פּוּנְדְּיוֹן – קַלְבּוֹן לִפְרוֹטְרוֹט; וְהַבָּא לִגְאֹל, יִתֵּן סֶלַע וּפוּנְדְּיוֹן לְכָל שָׁנָה לַשָּׁנִים הַנּוֹתָרוֹת עַד שְׁנַת הַיּוֹבֵל.
וְנִגְרַע מֵעֶרְכֶּךָ – מִנְיַן הַשָּׁנִים שֶׁמִּשְּׁנַת הַיּוֹבֵל עַד שְׁנַת הַפִּדְיוֹן.
מדרש ספרא
• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •
מתוך: ספרא (מלבי"ם) פרשת בחקתי פרק י (עריכה)
[ו] "...אחר היובל"-- סמוך ליובל. מופלג מן היובל מנין? תלמוד לומר "ואם אחר היובל יקדיש שדהו..."
"שדהו" (ויקרא כז, יח) מה תלמוד לומר? מנין אתה אומר היו שם נקעים נמוכים עשרה טפחים או סלעים גבוהים עשרה טפחים הרי אינם נמדדים עמה? תלמוד לומר "שדהו".
- [ז] מנין שאין מקדישין לפני היובל פחות משתי שנים ולא גואלים לאחר היובל פחות משנה? תלמוד לומר "וְחִשַּׁב לוֹ הַכֹּהֵן אֶת הַכֶּסֶף עַל פִּי הַשָּׁנִים הַנּוֹתָרֹת ".
- [ח] מנין שאין מחשבים את החדשים להקדש אבל הקדש מחשב חדשים? תלמוד לומר "וְחִשַּׁב לוֹ הַכֹּהֵן אֶת הַכֶּסֶף עַל פִּי הַשָּׁנִים הַנּוֹתָרֹת".
- [ט] ומנין שאם אמר "הריני נותן דבר שנה בשנה", אין שומעין לו אלא נותן את כולם כאחד? תלמוד לומר "וְחִשַּׁב לוֹ הַכֹּהֵן אֶת הַכֶּסֶף עַל פִּי הַשָּׁנִים הַנּוֹתָרֹת".
[י] "שנים הנותרֹת"-- שנים הוא מחשב ואין מחשב חדשים. ומנין אם רצה הקדש לעשות חדשים שנה יעשה? תלמוד לומר "וחשב".
"עד שנת היובל"-- שלא יכנס בה כלום.
"ונגרע מערכך"-- אף מן ההקדש; שאם אכלה ההקדש שנה או שתים לפני היובל או לא אכלה אלא שהיתה לפניו -- מנכה סלע ופונדיון בכל שנה ושנה.